שירים

אדם

אדם,

נופל וקם,

מרפד את פצעיו,

מוחק דמעותיו,

ממצולות היגון,

תהומות הנשייה.

מעמקי כאבו,

הוא מושיט את ידו.

וקם..

 

אדם נופל

וקם קצת אחר.

את גזע נפשו,

מקיפות טבעות,

מכמינות לב מצולק.

עיניו קצת  כבויות,
צחוקו טעם מר.

אבל קם..

 

אדם,

נופל וקם.

נשבר,

לא נשבר.

נותר.

וקם..

 

אדם..

 

נופל וקם _!_!_!_!_!_!_

נופל וקם _!_!_!_!_!_!_

עד שידם ___________

תגובות