מקלחת

אדים כיסו את חדר האמבטיה וגרמו למראה להתמסטל. הורדתי את החלוק הירוק ממה שתוכנן לפני חמש עשרה שנים להיות מקלחון, ומאז משמש כמתלה והתעטפתי בו. כתמים אדומים שייעלמו בעוד דקות אחדות הופיעו על עורי. מברשת השיניים התנודדה בתנועות מהירות וקצובות, תוך שאני מכריח את עצמי לשנן את המנטרה אל תחשוב עליה. אל תחשוב עליה. חשבתי עליה. חשבתי על פניה החלקות ועורה הצחור; חשבתי על שפתיה האנמיות ושערה הרך; חשבתי על שדיה העגולים וירכיה החמות. חשבתי עליה.

ירקתי את משחת השיניים והתלבשתי בחוסר חשק. הלוואי ולא הייתי מתלבש. הלוואי והייתי נשאר עירום וחבוק לגופהּ שלה. הלוואי.

פתחתי את דלת ההזזה וגררתי עצמי פנימה. ראשי היה ריק ממחשבות כשירדתי במדרגות הפרקט, גופי פעל כבדרך אינסטינקטים של חרקים – עד כדי כך התנוונתי.

הגעתי אל כורסת הטלוויזיה ונמנעתי מלהדליק את קופסת הניוון. הרהרתי בכך עוד פעמיים-שלוש ולבסוף שלפתי את עיתון סוף השבוע. לאותיות שהתחברו למילים, שנהפכו למשפטים כתובים בדיו על הנייר הזול ביותר שאדם יכול להפיק, לא היו כל משמעות. שקעתי בקריאת ביקורת מוזיקה משוחדת והתפללתי שעורך העיתון יציע לי להחליף את המבקר הקיים. אחרי עוד שתי ביקורות, חצי מדור מכתבים למערכת ושלושה משפטים מתוך המתכון החדש לעוגת גזר, הנחתי את העיתון, הרשתי לעצמי לעצום את עיניי ולהתמסר למוזיקה שהתנגנה עוד לפני שעליתי להתקלח. בחיי, שזה אקט מזוכיסטי לשים את אייר ברקע. ספארי הירח של הצמד אייר מצרפת הוא הדיסק שלנו. לצליליו למדנו להכיר את רזי הגוף של האחר. לצליליו היא ביקשה ממני שאכתוב לה פעם שיר ארוטי. מעולם לא כתבתי ארוטיקה. ספק אם בכלל היה ביכולתי לתאר במילים את גופה. את קימוריה. את רוך עורה הלבן. ספק אם עוד ביכולתי לתאר את יופייה. שקעתי בחלום בהקיץ בו אני מפשיט אותה לאט. מנשק את צווארה ואת פנים ירכיה. מעביר לשוני על גופה החם ומלטף את חזהּ המושלם. שקעתי בפנטזיה זו עוד הרבה אחרי שהמוזיקה הפסיקה לנגן, שקעתי ונרדמתי.

יתושה עוקצנית העירה אותי משנת הפנטזיה. יתושה ארורה חשבתי לעצמי, האם כל נקבות העולם עוקצות כמוך?

קמתי, ועליתי להתקלח.