אוויר

בעומדי על הצוק..

האוויר הקר שוטף את פניי.

הזיכרונות לפתע צצים.

מעובדים מחדש במוחי.

הכאב לפתע שוב דוקר בחזה.

אני מרגישה פתאום כל כך קלה.

כל כך קל לשחרר את האחיזה.

לתת לרוח לשלוט.

להיות נתונה לרחמי השמיים.

ליפול..

ליפול כי כואב לעמוד.

ליפול כי כואב לחיות.

לפרוש ידיים למרחק.

להיזכר.

חיוך קטן עולה על פניי,

כאשר לבסוף אני מאבדת שליטה,

ונופלת.

ישנה עוד דרך ארוכה..