סיפורים

סופר בלי סיפורים./א.ה.

 
 

סופר בלי סיפורים./א.ה.

 

כאן סיפור על סופר הבא בימים

שתמיד לו בראש סיפורים היו זורמים.

 

ועכשיו כבר זקן.

בארות יצירתו מתרוקנים.

ולו במחשבות כבר אין סיפורים.

 

אמר הסופר מה אעשה?

כנראה שממני סיפור כבר לא יצא.

 

מנחמת אישתו.

"שב וכתוב.

ואולי כבר יבוא משהו טוב."

 

וישב וחשב

וחשב וכתב.

ומחק וחידש.

רק הרגיש יותר טיפש.

 

ולו שום סיפור.

ולא שום חיבור.או מילה...

אפילו לא דיבור.

ובכה הסופר.בכי תמרורים.

"אני סופר ולי אין סיפורים".

 

הלך ברחוב ולו סיפור חיפש.

אך כבר כתב על הכל זה העיקש.

ישב מול הדף ישב שם שעות

חשב כתב, ומחק אלפי שורות.

ועוד שורות מוחק כותב.

ועוד שורות... העניין הפך כואב.

לאן נעלמו מחשבות?

 

ואישתו ממלמלת מה קרה סופר?

כבר אינך כמו פעם בסיפוריך מתפאר.

ואומר לה האיש.

"אוי אישתי כאן עשק ביש.

 

אמרת האישה :

"ובכן כתוב הסופר.

כתוב אדוני.

על סיפורך הלא קיים.

ועל לבך העני."

 

ענה הסופר בחוסר הבנה:

"מה אכתוב ולי אף לא מילה

יחידה לנחמה."

 

ואומרת אישתו "כתוב על עצמך

כתוב כי לך אבד סיפורך!"

 

כתב הסופר.כתב כך שעות.

כיצד למוחו לא מגיעות מחשבות.

 

ולבסוף הסיפור נהפך אגדה.

וכולם היתפעלו...

איך כתב הדבר? ממש חידה...

ובאו מבקרים ,מפעלים ומברכים.

 את אותו הסופר על סיפורו המדהים.

 

 

והסופר בשנית.

מוסיף ואומר

"מה האעשה, במוחי זה?

שוב אין שום סיפור למרפא!"

 

ואומרת אישתו

" אז כתוב פרק שני על האין סיפור

ועל האופן שבו הפרשיה הצליחה כאמור."

 

אז כתב הסופר על תהילתו המאוסה.

והוסיף לתאר את מלאכתו הקשה.

 

אז הבין הסופר כך סתם לבסוף

שסיפורים אמיתיים

בנשמתו יש בלי סוף.

כל הזכויות שמורות
.
 

תגובות