חזרה ליצירות
שירים

כשהלכת...

עינת ישראלי | (19/05/2008 00:00) | 54 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
לפעמים תוהה כך ביני לבין עצמי
מה הותרת לי כשהלכת ממני
ילדה קטנה, שברירית
שבנתה את עצמה, לבדה
להיות כל כך חזקה
או שמא הכל הצגה
כל כך מתגעגעת אליה, לילדה הזאת
עם העיניים הזכות, ,התמימות
הלכת ממני, אבל לכל מקום את בעצם הולכת איתי
כשהלכת, לקחתי לבנה אחר לבנה
ובניתי את החומה
את כל מנגנוני ההגנה
את הקושי להיראות חלשה
להראות חולשה
כאילו זאת מילה גסה
לא סתם אמרתי תמיד שאני ילדה של אלוהים
כי רק הוא ידע, רק הוא שמע
וזה לא שאני מרחמת על עצמי
מתקשה למצוא את האיזון
בין הכח לרכות
בין האישה העוצמתית
לילדה הזאת, שהולכת לאיבוד
וכל כך זקוקה ליד מכוונת
לכתף תומכת
ופניה, אינן מסגירות דבר
אך בפנים במעמקי הנשמה
נשמעת צעקה, אולי אפילו זעקה
מתוך הקרביים
זוכרת, לא זוכרת
יודעת, לא יודעת
איך זה להיות איתך
וכל כך משתוקקת
לחוות, לחוש ולהרגיש
מהו פרי בטני
ולך אלוקים נתן, עשה עמך חסד
העניק לך אחד מפלאי עולם
ואיך אט אט מתגלים סדקים בחומה
אט אט מתקלפת לה המסיכה
ומבקשת ממך שתביט
כי עיניי אומרות, מדברות, מספרות את הכל
וזקוקה, ממש משתוקקת
לאהבה
לדעת, שאפשר גם אחרת...
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות