רגע לפני שהיום הופך למחר יש בי תחושה כי:
לעיתים השינוי מתדפק על דלתותנו, מגיע מבפנים ולעיתים הוא הולם מבחוץ.
לפעמים הדלת נפתחת לאט ויש לעינים זמן להתרגל לאור החדש ולעיתים הדלת נפרצת באחת והשינוי תופש אותנו באישון לילה, קרועי עיניים ואז אין זמן לפרידות והערכות פשוט יוצאים למדבר....
הנטיה האנושית שלנו להתנגד לשינוי.
בודהא אמר שהסבל האנושי מקורו בצורך שלנו להיאחז בדברים קבועים לכאורה בכדי שיעניקו לנו בטחון. ואולם כשאלו משתנים, אנו מתערערים ומתוך החרדה נאחזים בעוד ועוד בולי עץ השטים בזרם, כאילו מצאנו אדמה יציבה.
בזמן האחרון הבנתי שיש לי כמות ענקית של בולי עץ ובניתי לי יופי של מחסה מכל השינויים ...
בטבטית המילה "אגו" – פרושה "היאחזות בעצמי" והתובנה היא שכדי להתפתח , כדי לחיות את עצמיותנו עלינו להסיר שכבות לא להוסיף.
להסיר כדי לחוות את מה שקיים מעבר לתארים, תפקידים, זהויות אלא לנסות להגיע למה שנמצא וצריך להתגלות.
להפרד מדפוסי חיים מוכרים שהתרגלנו – הרגלנו את עצמינו אליהם פיזית, רגשית ומנטלית והם עוזרים לנו לשרוד את היום יום המטורף הזה, אנשים שאתנו ,התנהגות מסויימת – כמו לא לתת אמון באף אחד , לא לשתף כדי לא להפגע, להיות נאהבים בכל מחיר כי אהבה היא משהו בסיסי ונדרש, להיות " פתוח ושקוף" – כדי למנוע חדירה לחיים שלך ולהיפך...להיות עסוקים כל הזמן כדי לא לפגוש את עצמינו...
לאחרונה,פגשתי המון מצבים ששקפו לי את עצמי בעיניך, בעיני עצמי...חלקם הגדול אהבתי ואחרים לא אהבתי !
הקושי הזה להניח לדפוסים הרגילים לעשות פרידות מאנשים ממצבים שאני נמצאת בהם ואיתם, במן ה"נוחות" הזאת של:" ככה אני" זה המצב , איתך ועם אחרים.
נדמה כי כל כך התרגלנו לשאת את השקים הכבדים האלה – משפחה, חברים, עבודה עד שגבנו התעקם לתנוחה הנכונה כדי שנוכל לשאת אותם וכל ניסיון לישרו מכאיב יותר מהמשך הנשיאה בעול. כואב לי כל הגוף...אני צריכה רק את " הקש" - הדק הזה ששובר ואז נשאלת השאלה למה עכשיו?
עכשיו כי כל שינוי בכל מקרה כרוך בכאב גם אם ננסה לטשטש זאת.
לעיתים אין ברירה אלא לשבור כדי לאחות אחרת....
כל עוד יש לי את הברירה והיכולת – אני רוצה לשנות – לא אותך! רק את מה שקורה לי.
אני מודעת - אני יודעת מה אני רוצה.
אני רוצה שיעריכו אותי, יכבדו, יאהבו לפחות כמו שאני מכבדת, מעריכה ואוהבת.
אני רוצה לשמוח או להתעצב בלי להרגיש רגשות אשם.
אני רוצה לקבל בזכות ולא בגלל שנתנו לי.
אני רוצה שיהיו מודעים לצרכים שלי הרגעיים והשגרתיים כאחד לפחות כמו שאני מודעת לצרכים של האנשים שחשובים לי.
אני לא רוצה אנשים נקמניים לידי.
אני רוצה להתענג ולענג בלי חשבון של מי יותר מי פחות אבל לדעת שבסוף זה מאוזן.
אני רוצה הדדיות בהשקעה , במניות הקטנות ובגדולות כאחד גם כשהן יורדות....
אני רוצה זמינות ולו רק בידיעה שזמינים לי תמיד כי ככה גם אני נוהגת.
אני רוצה לדעת את האמת - אני לא רוצה לשקר ושישקרו לי.
אני לא רוצה להפגע מהאמת , שתמיד תהיה לי האפשרות לבחור מתי ללכת ומתי לחזור.
אני רוצה חברות שתהיה הכי קרובה לטוטאלית אמיתית שתתאים לי ולאנשים שאיתי.
זה מה שאני רוצה ומצפה מהחיים שלי מעצמי מאנשים שאני אוהבת.
כשתגיע גם אתה למקום הזה –אשמח אם תצטרף אלי...
