יוֹם חָדָשׁ יָשָׁן

הַשַּׁחַר הִפְצִיעַ

כּוֹרֵךְ יוֹם חָדָשׁ עַל פִּצְעִי.

לִבְנָת כָּנָף נָטְשָׁה אֶת הָאֶדֶן,

אִתָּהּ תַּשׁ חֲלוֹמִי.

שׁוּב שׁוֹפֵט אֶת עַצְמִי

וְשׁוֹפֵת כְּאֶתְמוֹל מַיִם לְקָפֶה.

קוֹפֵא לְמִשְׁמַע קוֹלֵךְ,

מִזִּכְרוֹנוֹתַי אֵין מַחֲסֶה.

מַבְרִיחַ בְּהִרְהוּר אֶת הַדֶּלֶת

וְדַלּוּתִי פּוֹרֶצֶת בִּרְחוֹב מִתְמַלֵּא.

כּוֹבֵשׁ לְרֶגַע דִּמְעוֹתַי,

בִּכְנִיעָה לָךְ קוֹרֵא.

מְטַפֵּס דָּהוּי צֶבַע

תּוֹפֵס מוּלִי קִיר אֵיתַן

וַאֲנִי כְּעָלֶה יָרֹק

הַנִּזְרָק מִצַּד לְצַד בְּרוּחַ יָשָׁן.

©