המסמר

המסמר

סבח אל  חייר  לכול המאמינים   ואינשאללה  כולו בחיר .  חמזי אבו זיידה היה סוחר גדול  בנבלוס אבל מה...קמצן גדול . לא נתן אף פעם נדבה  . לא תרם לאלמנה ויתום . מספרים שאת כספו היה מעביר מכיס לכיס  עם אקדח . יעני לא סומך על יד ימין ולא על שמאל . כל אנשי  נבלוס היו שונאים אותו ומרבים לרכל עליו  ולקלל אותו בגלל קמצנותו.  ממולו שכן חאג' נעים אבו מוסה  . גם הוא סוחר עשיר . מן הגדולים  בארץ אבל...הפוך משכנו הקמצן ...הוא היה נדבן ידוע ככל שנתן יותר אללאאה ברך אותו ביותר . אהוב היה על הבריות ,נעים הליכות וצנוע.

זה מה שהעלה את הסעיפים  בתוכו הקודח והקמתן של חמזי אבו זיידה. נוסף לקמצנות באה גם הקנאה ויודעים אנו ,ששניהם חברים טובים  הקנאה והקמצנות .  כל פעם היה מסתכל על ביתו של החאג'  ואומר בליבו ..יום אחד אקנה ממנו את הבית.  יום אחד יבא ולא תצליח דרכו ואקנה את הבית בזול.... עברו חודשים  ועברו שנים והינה...נפלה בידו של חמזי לקנות את ביתו של השכן החאג'. וכיצד קרה הדבר ?  שיירת הגמלים  שהייתה בדרך לג'רש נשדדה וכל הכסף נגנב . חמשת האוניות של החג' טבעו בסערה ליד קונסטנטינופול    ועימם כל הציוד והכסף . ובאו ואמרו לחג' את כל הבשורות המרות האלו  ולא ידע את נפשו מרוב צער. הסוחרים הקטנים ,באו לקחת את דמי המקדמה ,ששלמו עבור הסחורות

הבנקים ביקשו את ההלוואות חזרה אוקצור  אחרי ששילם לכולם , חייב היה למכור את ביתו יען כי לא יכול להרשות לעצמו  לגור בבית גדול ומפואר . להחזיק אותו צריך מה שאין לו...כסף! שמע שכנו ומיהר לנחמו.

הקיש בדלת  של החאג'  , נדהם החאג' מהאורח ופתח לו את הדלת ,ביקש מאשתו שתכין קפה ומתוקים . לא  לא צריך אל תטרח   מספיק לי כוס מים  הרי תיצתרך כל דרוש שיש לך במצבך כיום  אמר  חמזי ( ובכך העליב את המארח  החאג')  לא נורה ענה החאג'  כסף הולך וכסף בא יהיה שמו של אל נבי מבורך . ישבו דיברו שיחקו שש בש . ולבסוף  פנה  חמזי לחאג' ואמר : נראה כי לא תמשיך לגור כאן ועברה השמוע כי ברצונך למכור .

הכן אין בררה  וכך יהיה ,אבל אין אני יודע סכומו מהו  כרגע ענה החאג'. אין דבר,   " המהירות היא מהשטן  "   חשוב ושאל ואחזור בעוד כמה ימים  ענה חמזי והלך.  חשב  החאג' בליבו : מזמן רצה חמזי את הבית והנה נפלה לו הזדמנות אבל...בגלל קמצנותו וקנאתו מן הראוי שייענש .     למחרת קרה את המודדים  השמאים  ומעריכים אחרים כדי לעשות חשבון  בכמה שווה הבית כולו .  והכן חישובים נעשו  הוסיפו כאשר הוסיפו, והינה  שווי הבית   500,000 דינר זהב .  אחרי שבוע  הגיע שוב השכן חמזי  לבדוק מה מצב הבית , הקיש בדלת  ונכנס..אהלן וסהלן  ברך   מרחבה ענה לו החאג'   נו...בכמה  ?   הבית מוערך ב – 500,000 דינר  אבל בגלל המצב אני נותן אותו ב – 450,000  .  לה יה סעידי זה גזל שוד לאור יום   בכה  חמזי  אתן לך  400,000  וזהו  . כך ישבו התווכחו עד שהגיעו לפשרה  445,000  דינר .  אבל  אמר החאג' ללא המסמר הגדול שבתוך הדיוואן(סלון) . חשב לו חמזי מה לו ולמסמר וכי בגלל מסמר יותר על הבית שחלם עלים 10 שנים ? הסכים בתקיעת יד. קראו לקאדי ערכו חוזה  וחתמו  בשתיית  קהווה חריפה .  אחרי שבוע הבית החליף דיירים  החאג' ובני ביתו עזבו  והקמצן  חמזי נכנס כולו אור בפנים ואושר אבל מאחרי גבו לכלכו עליו כל בני המקום  כי לא יפה לנצל כאב של זולת וגם להוריד כל כך הרבה במחיר.  עברו שבועיים  ובחוץ גשם מבול 12 בלילה  נשמעות נקישות חזקות שהעירו את כול בני הבית .דשדש  חמזי לעבר הדלת ושאל :  אלה מן הדה  ?  אנה  החאג' נשמע קול. פתח את הדלת הכניסו בפנים  עשה לו כוס תה  ושאל :  מה אתה עושה השעה כזאת ?  תראה החל החאג'  רציתי לראות מה שלום המסמר שלי  והחל יורד גשם  ונרטבתי .  המסמר 100% הכול  בסדר  נקי  בלי חלודה  . טוב אמר  החאג' ותלה את בגדיו  הרטובים ,על המסמר שיתייבשו   ושכב לנוח.  לעת בקר התייבשו בגדיו התלבש והלך לדרכו .  וכך  המשיך הסיפור  יום אחד קשר את העיזה שלו  למסמר , פעם אחת  קשר את חמורו למסמר  הלך החאג' ובה עד כי נהנה בן בית  והילדים של  חמשי אוהבים את החאג' כמו דוד.  והשכנים וכל תושבי נבלוס צוחקים על  חמזי הקמצן  כי  החאג' עושה בבית לא לו ככל העולה על רוחו  והכול בגלל המסמר . עברו שבועות וחמזי קץ בנפשו  החליט  למכור את הבית חזרה לחאג' בכל מחיר . וכך היה הוא מחר את הבית לחאג' במחצית המחיר שקנה ממנו , והכול בא על מקומו בשלום והכול....בגלל ..... המסמר    !

כול הזכויות שמורות לדהוד אבו נטור @