לו ידעת

לו  ידעת 

לו ידעת, כמה אני  אוהב אותך.

לו הרגשת את האושר אשר הרגשתי. 

בצאתי, ערב ערב עימך. 

לו הנחת לי לדעת, שאני רצוי ולא מצוי. 

מדוע גרמת לי לתת לאחרת, 

את ליבי השבור, החצוי. 

לו  יכולתי להעביר לך את החום שבליבי, 

לתת לך, שתביני כי את הכול עבורי. 

לתת באם תרצי לדעת , 

את לא רצית או.. לא ידעת לקחת. 

הזמן עובר ,חודשים חלפו , 

נזכר אני בך במעורפל. 

בינות העננים שנותרו, 

הערפל נמוג אט אט וזה הופך פחות אישי. 

כך גם את בדמיוני, 

יצאת באותה דרך ,,,,שנכנסת  לליבי.