אם יכולתי לחזור אחורה

כמה תמימים היינו באותם הימים,

כשהשמש חיממה

ומראה הפרחים גרם לחיוך שמחה.

כמה תמימים היינו אז,

אותם ילדים קטנים,

שכל היום רק משחקים.

אין צרות, אין בעיות.

האמנו שנוכל לעשות משהו טוב,

ילדים- דור העתיד, לא?

אם רק יכולתי להושיט לך את ידי,

וללכת איתך בביטחון

לעבר המים הצלולים.

לדעת שתגני עליי,

שאיתך אהיה בטוחה.

אם יכולתי להתבונן עמוק לתוך עינייך,

לצלול למעמקים,

ליפול עמוק,

אל תוך היופי המוחלט.

אם יכולתי שוב לסמוך עלייך,

ללכת איתך עד הסוף,

עד סוף העולם.

ולדעת שאיתך אהיה בטוחה.

את תצילי אותי, נכון?

אם יכולתי להרגיש את חום ידך,

להסתכל ולחייך,

ולדעת שאיתך אחזור להיות,

אותה ילדה קטנה.

שהאמינה בהכול.