נרדמים

נרדמים

כשעולות מחשבות ורצות, בורחים בשבילים נסתרים,

בתוך המוח מסתבכים, רעיונות.

והגוף מתבלבל ושואל ! ועומד ותוהה ובוהה.

         לך עיניים בורקות ושוזפות,

          וחושפות את נבכי נשמתי,

          וקוברות בתוכן גם אותי.

דם זורם בוורידים וגועש, בנימים מסתבך והולך.

והגוף תמהה וחושף, ונופל וחופר וחוצב,

          בתוכך ועלייך וזולג.

          וחושף את נבכי נשמתך,

          ונקבר בתוכך כל כולי.

מתקצפת זרמתי בעומדה, בנופלה מרגישה רפויה,

        כשבוחש בקערה עמוקה, מכושף בקסמי מרקחתה,

         מציעה את רעל תשוקתה, ובלעת נשימתי לקרבה.

   ואוספת ומחבקת אל חיקה,

         במלא תחושתה, בתשישותה.

                 נרדמים