אורי

                                                        * * * * * *

נודד,

בדרכים מלאות אבק,

בנוף שלפני הגשם,

ריח קיץ מאוחר

של חריש מוקדם.

אתה איתי,

אוחז בשולי נשמתי

יותר מתמיד.

בן עשרים ואחת

לנצח,

ילד של יער,

נער של שדות.

עלם שנעלם

בשלהי הקיץ

בתוגת הקרב.

בחורף תפרח כלנית

בשולי משכבך,

באביב ילבלב האלון

יתן צלו לקברך,

אני אותך אזכור

בשדה בכל עונה,

אורי,

אורי שלי.