תיבת פנדורה

אבל כשאתה איתה, והיא מסתכלת לך עמוק לתוך העיניים, אפילו מרחוק, אתה מרגיש כאילו אתה הבחור היחיד בעולם.

היא שחקנית טובה, ככה שכשהמילים 'אני אוהבת אותך' ייצאו מבין השפתיים שלה, בלי כל הקיטש והבולשיט הזה, אתה תהיה הבנאדם הכי מאושר שיש. אבל גם היא ולבסוף גם אתה יודע שהיא לעולם לא תוכל לאהוב אף אחד, עד שהיא תאהב את עצמה.

כי בחורות שאוהבות את עצמן יש בשפע. זה נהיה הטרנד החדש, לאהוב את העולם ולאהוב את עצמך.

אבל היא כאילו חייבת להיות מיוחדת, ללכת נגד הזרם. אז היא מראה לכולם שהיא נורא מחבבת את עצמה ואפילו מחייכת לדמותה שבמראה לפעמים, אולי אפילו בעלת רגשות לשמיים ולפרחים, אבל ידוע לה שזה סתם בלבולי ביצים. זה הכל שכנוע עצמי.

"הכל בראש", כמו שהיא תמיד אומרת.

היא מסוג הבחורות שיודעות איך לשחק את המשחק נכון, ולדעת איזה קלף לזרוק קודם.

אתה לא תמצא אותה בלי תשובה בפה, מתובלת בקצת עוקצנות שמכוונת בעצם רק לעצמה.

 וככה בדרך כלל תראה אותה יושבת עם בחור או אפילו שניים, בזמן שהיא בטח מסמסת לשלישי.

והיא שנאה להשתכר. טענה שהיא לא אוהבת לאבד שליטה, פתאום לא לדעת לקבוע את החוקים. תמיד הייתה שופכת בצד את כל המשקאות שקנו לה..

הייתה לה בעיה עם מחוייבות. זה מה שאני תמיד חשבתי, או אולי סתם אמרתי כדי לתרץ את זה לעצמי, אבל אני בטוח שהיא אף פעם לא אהבה גברים.

זאת אומרת, היא אהבה לשכב איתם. לשגע אותם ולהגיד להם את כל מה שרצו לשמוע.

כי בחורות כמוה יכולות להרשות את זה לעצמן.

היא טענה שכולנו אותו הדבר. ניסיתי להסביר לה שזה לא נכון ושיש גם כאלה שלא כמו כולם, אבל היא רק צחקה צחוק בלי חיוך ואמרה שראיתי יותר מדי קומדיות רומנטיות או לחילופין פחות מדי ערוץ אגו.

אבל בערב נדיר אחד, היא השתכרה עד אבדן חושים, והתחילה לדבר.

בחיים שלי לא ראיתי אותה ככה. זה היה קצת מבהיל למען האמת. פתאום לראות את היצור המשוריין הזה מסיר את הקליפות.

לך תדע איזה זוועות יש בפנים.

היא סיפרה לי על איזה בחור אחד שפגשה כשהיא הייתה בת 16.

לפי מה שהבנתי, הוא היה מבוגר ממנה במספר לא מבוטל של שנים, ובמילותיה הוא היה "היצור הכי מעוות עליי אדמות". לא בטוח למה היא התכוונה.

כשהיא המשיכה בסיפור, היא אמרה שהם יצאו כמה זמן ושהיא הייתה בטוחה שהיא הולכת להתחתן איתו. "מה ידעתי? ילדה בת 16 מה יודעת?" היא צחקה את הצחוק הלא מחוייך שלה. "הלכתי כמו עיוורת. כאילו מישהו עצם לי ת'עיניים ודחף אותי קדימה".

אז הוא סיפר לה כל מיני סיפורים והיא סיפרה לו. וככל שהסיפור שלה התקדם, התחלתי לחשוד שמשהו פה מסריח.

מה הוא עושה עם ילדה כמוה? ולמה היא מספרת לי את זה? הרגשתי שזה המפתח לכל מה שהיא. שהסיפור הזה, זה הפתרון לחידה.

היא המשיכה לקשקש עוד שטויות על ילדות בנות 16 וגברים בני 25. על סוטים ועל בתולות. לא הבנתי ממש למה היא התכוונה. 'שיכורה הבחורה', אמרתי. ודירבנתי אותה לחזור לסיפור.

"ומה קרה? מה כבר יכול לקרות?" היא הסתכלה לי עמוק בעיניים.

"לא יודע. הוא זרק אותך?" ניסיתי.

"הא! זרק אותי!" היא כמעט צעקה.

"אז..?" החזרתי מבט שואל. משתדל לא להראות התעניינות יותר מדי, כדי שלא תתפוס את עצמה פתאום ותפסיק את הסיפור.

היא התחילה לדבר על לילה שחור בלי ירח, ושהיא כמעט בטוחה שגם לא היו כוכבים.

היא נפגשה איתו, היא סיפרה, וזאת הייתה פגישה רגילה. כמו כמעט כל יום שנפגשו.

הם התחילו לדבר והיא פתאום מצאה את עצמה שואלת אותו 'אז מה בעצם אתה עושה איתי?'.

זה היה מאוד לא אופייני לה. בחורות כמוה לא מתעניינות בהגדרות או בשיחות על יחסים. זה נראה לי נורא תמוה.

היא הפסיקה את הסיפור לקחת עוד שלוק מהוודקה שלה.

"ומה הוא ענה?"

היא עצרה, והחזיקה לי את היד. הלב שלי הלם מתחת לצלעות. הרגשתי שזהו, שעכשיו הולכת להיפתר החידה. עכשיו אני הולך להבין את משמעות הישות הנפלאה הזאת שיושבת לידי.

"הוא אמר לי," פאוזה. "את כל כך יפה כשאת מחייכת".

"נו אז?"

היא פרצה בצחוק חזק. כל היושבים הסתכלו עלינו וניסו לברר מי זה הקומיקאי הזה שקורע את הבחורה היפה הזאת מצחוק.

ואני לא קלטתי.

חשבתי אני הולך להבין למה היא מכסה את עצמה בכלכך הרבה חומות, משחקת בין כל הגברים שהיא מכירה, שוכבת וזורקת את כולם. מספרת לכולם שקרים על עצמה ועל חייה.

בשביל מה זה היה טוב כל הסיפור הזה?

אני רציתי לשאול אותה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

כשהפניתי את ראשי בחזרה אליה היא כבר הייתה עם ראשה מורכן מטה, מקיאה את נשמתה על כל הרצפה של הפאב.

"אז כנראה שתמיד תשארי חידה בשבילי..." מלמלתי אולי לעצמי ואולי לה, ועזרתי לה ללכת לכיוון היציאה.

אחרי הרבה זמן המשכתי לחשוב על הסיפור הזה. על מה שהיא רצתה להגיד לי בעצם.

גם עכשיו, כשאני יושב ומסתכל עלייה מפלרטטת עשם אחד הבחורים שעל הבר,

אני מתקשה להבין מי היא בכלל, הבחורה המתוסבכת הזאת ששרוטה על כל הראש.

ואז זה מכה בי.

היא בכלל לא יפה כשהיא מחייכת.