ללא שם

ללא שם

ימים כשנים ,עוברים בשתיקה.

הלחש הופך אט אט, לרעם נורא.  

בקצות בהונות לגעת או לא ,

עקב בצד אגודל והכאב גדול מנשא.

אפשר גם אחרת, אפשר גם מחר .

בגידות ,עוולות וזיוני האומה.

מעורטלת משרד ואין בה אונה.

דברי אפס במהות, ואין כל אוזן קשובה.

שאין שניים האומרים, האמת זהה .

נפש האדם כבהמתו,

והאדם יודע ,חושב ועושה את שלו.

והאדם אין כחיית השדה לתיתו.

והאדם בונה והורס במו כף ידו.

על כן יושב הנחש והאדם ,יזחל על גחונו.

בעפר האדם ,ילקט מרורי פרורים.

משום חווה ,המכתיבה לו את החיים.

משום החרב המתהפכת וגן  - העדן.

משום חלומותיו, שנופצו לכל עבר.

משום שבנות נולדו לו ולא בנים.

משום שאין שם לו ,שימשיך לו את שושלת החיים.

כול הזכויות שמורות  @