בוכה

דמעות של כאב

נוטפות מעיניי.

בכי זורם,

הוא לא משחרר.

עמדתי ליפול,

מישהו אחז בי.

כעת נותרתי לבד,

כמה שהנפילה כאבה לי.

דמעות ייסורים,

על מה שלא יחזור לקדמותו.

בכי צורם,

מזל שאיש לא יישמע אותו.

רציתי לעוף,

אמרו לי שלא.

כשנותרתי לבד,

ניסיתי שוב, לא לקח זמן רב ליפול.

דמעות ועוד דמעות..

שום דבר לא יהיה כמו פעם.

הבכי שורף את עיניי,

אפרוריות מהגשם.

טיפות קטנות,

כמו דפיקות הלב.

פסל אבן קשה,

גם הוא בוכה.