2 יצירות חדשות

להיות

לילה עכשיו, אין אף כוכב

שנינו ערים, לא נרדמים

רק האש בתוכנו, בעצמותינו

מחממת את שנינו עכשיו.

כמו חלום שמחזיר, את הפחדים

שוב הם קוראים, הקולות שבפנים

רק הלילה שולח, אותנו הרחק

אל חלומות אחרים.

האנשים שהייתם, האנשים שאתם

הם רק דוחפים אתכם קדימה,

ולא נותנים לכם,

להיות.

כשהלילה יברח, אל תפחדי

תחזיקי אותי, אל תעזבי

ואולי נשתגע, נתגעגע

אל תחשבי על מחר.

האור שוב חזר, קצת מאוחר

נשארנו ערים, עכשיו מבינים

שהלילה שלנו, כמו החיים

חולף בין זריחה לשקיעה.

מתי כבר נמצא מנוחה.

האנשים שהייתם, האנשים שאתם

הם רק דוחפים אתכם קדימה,

ולא נותנים לכם...

האנשים שהייתם, האנשים שאתם

הם רק דוחפים אתכם קדימה,

ולא נותנים לכם,

להיות.

כמעט נגמר

כמעט נגמר,

אז למה את שותקת?

וכמה את פוחדת שיבוא המחר...

זה קצת מוזר,

שאת בוכה בפתח,

אני צועק ואין לי בכלל מה לומר.

כיבינו את האור -

הכול הופך שחור,

אנחנו מתחברים אל התחושה...

הדלת נטרקה,

מיטה חצי ריקה -

אנחנו מפסידים במלחמה...

לאהבה.

כבר מאוחר,

לבוא ולבקש...

סליחה שלא עשינו את כל מה שאפשר.

זה מסודר,

הכל ארוז לקחת.

נזכור את הימים בהם ידענו אהבה.

כיבינו את האור -

הכול הופך שחור,

אנחנו מתחברים אל התחושהה...

הדלת נטרקה,

מיטה חצי ריקה -

אנחנו מפסידים במלחמה...