יצירות אחרונות
לא נעדר מביתי (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/10/2026 02:44
נֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹרנֹחַ וְלֵיצָנֵי הַדּוֹר (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -16/10/2026 00:00
לחיי הספינות שבדרך (2 תגובות)
גלי צבי-ויס /פוסטים -15/10/2026 21:33
שיר השבוע - בין הילד לאדם (2 תגובות)
מרים /שירים -15/10/2026 21:32
יש לה ויש לה (3 תגובות)
ZR /שירים -15/10/2026 19:46
אוקטובר 1973-2026 (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -15/10/2026 13:39
פסיכולוגיה ורוחניות (2 תגובות)
ארווין קליין /הודעות -15/10/2026 11:34
מנופים (11 תגובות)
רונית וקסמן /שירים -15/10/2026 10:25
אברא קדברא (10 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -15/10/2026 10:09
סיפורים
רק שאלהשאלתי את אבא, מה קורה אחרי שמתים. אבא צבט אותי בידי ואמר לי: "אין רק את זה." חייכתי לאבא ושאלתי: "מה? אין רק כאב?" אבא חייך אלי, גיחך קלות, צבט אותי שוב ושאל: "אתה מרגיש את הצביטה?" אה, הבנתי, אין רק רגש. אבא החל מאדים בגלל שאלתי המוזרה ובקושי שבמציאת התשובה. אבא ליטף אותי, צבט ואמר: "הבנת עכשיו?" "כן," עניתי "יש גם כאב וגם רגש." לא! אבא רטן, שוב פעם צבט את ידי ולא שאל כלום. אמרתי: "כרגע הבנתי. יש רק שקט אחרי שמתים." "לא," אבא זעק. הייתי די המום ומבולבל, אבא ישב לא נינוח על כיסאו, הפעם נישק אותי, סטר לי וקם למטבח. אבא לקח סכין, דקר עצמו ושנייה לפני שמת צבט את ידי והשאיר לי סימן על היד. כך הבנתי שלפני שמתים ואחרי שמתים, חשים אותם דברים רק שבמוות הם מלווים בסימן. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |