יצירות אחרונות
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (0 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (3 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (2 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (1 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (9 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (2 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
משתתפת בצערו של דני זכריה עם מות אמו (8 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/11/2024 07:10
ביקור כה מפעים (10 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/11/2024 06:35
סיפורים
רק שאלהשאלתי את אבא, מה קורה אחרי שמתים. אבא צבט אותי בידי ואמר לי: "אין רק את זה." חייכתי לאבא ושאלתי: "מה? אין רק כאב?" אבא חייך אלי, גיחך קלות, צבט אותי שוב ושאל: "אתה מרגיש את הצביטה?" אה, הבנתי, אין רק רגש. אבא החל מאדים בגלל שאלתי המוזרה ובקושי שבמציאת התשובה. אבא ליטף אותי, צבט ואמר: "הבנת עכשיו?" "כן," עניתי "יש גם כאב וגם רגש." לא! אבא רטן, שוב פעם צבט את ידי ולא שאל כלום. אמרתי: "כרגע הבנתי. יש רק שקט אחרי שמתים." "לא," אבא זעק. הייתי די המום ומבולבל, אבא ישב לא נינוח על כיסאו, הפעם נישק אותי, סטר לי וקם למטבח. אבא לקח סכין, דקר עצמו ושנייה לפני שמת צבט את ידי והשאיר לי סימן על היד. כך הבנתי שלפני שמתים ואחרי שמתים, חשים אותם דברים רק שבמוות הם מלווים בסימן. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |