השתקפויות

  השתקפויות

   אודם השמים  , מול תכול האתמול.

 שקיעה בערב  , השתקפויות מהרי אדום.

ירח זורח ממעל , עם אלפי כוכבים  במרום.

רוח קלילה נושבת מהים  בתהייה .

כאילו  מספרת  לנו , מה יהיה ומה שהיה.

אדוות הגלים  , נושקים  חוף סלעי קדמון.

מוסיקה חרישית ברקע ואין דבר חדש בעיתון.

יורד לו אדם  , לחופו של המים.

לנוח , לקרר את מוחו הקודח ברוח משמים.

לפרוק מעליו  את תהפוכות גורלו.

מביט מול השתקפות פניו  שבמים .

במקום זה רואה את השתקפות פני בנותיו.

כמי שרחוק..הוא כול כך מהבית.

כמי שנגזר עליו ...ריחוק ושתיקה.

מתהפך האדם , מתכרבל מול הרוח .

מתהפכים בו...גם כול בני מעיו.

רך ליבו  מחסיר פעימה..משול לגוויה הוא.

והלילה שיורד אצבעות ארוכות שולח .

גווילים של בדידות , מחנק,  בריאותיו  והוא...גונח .

וקם האדם  , כי  נגמר לו הכוח.

ויום המחר , מצפה בכמיהה .

חוזר הוא לדרכו , מצפה בקוצר רוח .

לחזור לאותו חוף...להשתקפות פני בנותיו .

כול הזכויות שמורות   @