דלילה

נגיעות רכות

בקצוות שערי

בקצוות עצבי

בקצוות עינוגי

עינים שקטות היו לה

מלטפות את עיני

מקשיבות למילותי

חושפות את נפשי

אוהבות ואורבות

הייתי כהלך התם

בינות ידיה

בעיניה בלבבה

בערוגות הבושם

בגן העדן שלה

הנחש פיתני ואפת

לחם תאכל בזעתך

על גחונך תזחל

מנגד תראה את הארץ

ולא באת בה

אני את כרמי נטרתי

שועלים מחבלים

בזנבם עולה האש

אריות בפיהם הדבש

ודלילה עדין מיוחמת

תמות נפשי עם פלשתים

ביושבי בנאת מדבר

בצל עצי התמר

על מים מפכים

אזכור את רוח השרב

את החול

את המסע

הלב עדין כמה

ליד הרכה

לעין אוהבת

לכרמים

אליך דלילה

אהובתי ואסוני