אביב

אביב--כתב אלי פרץ

‏כשריחם  המשכר של פרחי  ההדר
אופף את ישותך.
כשאתה עומד נפעם למראה
 צחור פרח השקדיה.
וכשהדבורה מתפלשת
באבקנים, בין  עלי  הכותרת.
זה לא מפתיע,
שהאביב הגיע.

כשתתעורר
לקול המולת הציפורים,
מתוך סבך עץ הברוש.
כשתרגיש שיכרון חושים
מפריחת הדודאים.
וכשהשמש לא יוקדת
רק מלטפת כל פרח
סימן שהאביב בפתח

האביב, זה עץ הדומים,
הלובש ירוק.
זה ילד הנבלע
בשדה חרציות.
זו פרת משה רבנו
הפורשת כנפיים מאצבע זעירה.
של ילד מחייך
אל עולם שניעור.