אתיקה

החלטה מס' 18 של ועדת האתיקה

לגלי שלום
קבלתי מלאה כהן פנייה אל ועדת האתיקה ובו היא מפרטת את השתלשלות ההתנצחות עם יהודה ארידיטי. קבלתי מאחרים טענה כנגד שירה: "דוחה", שצורף לשיר אחר.
לאה נעלבה מן הביטוי "חבל דאבדינך ממני..." ופרשה אותו, לעניות דעתי, לא כפי שהתכוון הכותב. אני מבין את מקור טעותה. אנו רגילים להשתמש במילים אלה בשעה שמספידים אדם יקר, או אדם מיוחד שנפטר. תרגומו המילולי: "חבל על האובדים ואינם מצויים." מקורו של המשפט הוא במדרש. כך אנו קוראים במדרש שמות רבה ו, ד: 
וארא אל אברהם [אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם] (שמות  ו'). אמר לו הקב"ה: חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה. כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם ששמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה [כי לך אתננה] (בראשית י"ג). בקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה בדמים מרובים, בד' מאות שקל כסף, ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליצחק: גור בארץ הזאת [...] כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל (בראשית כ"ו). בקש מים לשתות ולא מצא, שנאמר: ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק [לאמר לנו המים] (בראשית כ"ו), ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליעקב: הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה (בראשית כ"ח). בקש לנטוע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי, שלא שאלוני מה שמי כשם ששאלת אתה. ואתה, תחלת שליחותי שאלת: מה שמך, ולבסוף אמרת: ומאז באתי אל פרעה [לדבר בשמך הרע לעם הזה] (שמות ה')! ועליהם נאמר: וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען (שמות ו'). שנשא אותם במה שאמר שיתן להם את הארץ ולא הרהרו אחריו.
הקב"ה מתגעגע לאבות שאבדו ואין נמצא כמותם. לאה פתחה את תגובתה בהיי חמוד. לאחר שבקש ממנה הכותב לא להשתמש כלפיו בשמות חיבה חסרי משמעות היא עונה לו: כן יקירתי ועל כך הוא משיב: חבל על דאבדינך ממני.... בתרגום חופשי: חבל על שאיבדוך ממני. כקורא תמים אני יכול להבין בהקשר זה את המשפט במקרה הרע: חבל שאבדת ממני, כלומר אין לנו עוד על מה לדבר,  ובמקרה הטוב אל לך להצטער שאבדת אותי. בשום מקרה לא הייתי מבין זאת כאיחולי מוות או רמיזות אחרות כפי שהבינה לאה. צר לי שמטעות בבחירת מילים נולדו עלבונות מיותרים ונוצר משקע עכור כל כך. לגופם של דברים. בדרך המילים נטועים צמחים שונים ומגוונים, לכל אחד צבעים משלו, ניחוחות משלו. יש בעלי חיים שונים ולכולם, גם לנחשים, זכות קיום ובלבד שלא יכישו. לכן זכותה של לאה לנתח כל שיר כמידת הבנתה וזכותו של יהודה לדחות את פירושה. אין זכות להעליב ולפגוע גם לא כתגובה על דברים אחרים.
הצעתי הקונקרטית: למחוק את חילופי הדברים בתגובות לשירו של יהודה ולמחוק את השיר הפוגע: דוחה. אני מקווה שהפיתרון יהיה מקובל על כל חברי ועדת האתיקה.
שבת שלום
שנזכה לאחווה שלום ורעות בדרכנו
יהושע
 
הפתרון מקובל על כל חברי הועדה.
שתהיה שבת ברוכה ושלווה לכל חברי האתר, רק יצירה אחווה ורוגע.
בברכה,
ועדת האתיקה.

תגובות