סיפורים

כיפה אדומה ©

 
(דלתות מסתובבות) מתוך סדנא לכתיבה יוצרת בהנחייתה של גלי צבי ויס.
 
 

כיפי

זאת פעם ראשונה שראיתי במציאות סבתא מתקיפה זאב, היא ממש הייתה סבתא זפטה. ואני על שום הסמרטוט האדום שאימי חובשת על ראשי כל בוקר נקראת כך; אימא שלי טוענת שהסמרטוט שומר על שערות ראשי  שלא יתנחלו  בו  מרדבושקה  למיניהם,  וכָל כָּךְ לָמָּה הסמרטוט לא מעשי, מכיוון שיש לי קרחת  כמו לזמרת האנגליה ששרה יפה כל כך שינייד אוקונור, או משלנו  -  רבקה זוהר, היא מתלבשת איך בא לה, לא שמה על אף אחד קצוץ. והזאב הזה שרצה לפגוש אותי בדרך לסבתי, רק התחפש לזאב, מה הוא חושב שלא הבחנתי, הוא היה צלם פפראצי של איזה עיתון צהוב, והמשפחה שלי איך לא מוכרת? היכן רואים היום סבתא שגרה  בסוף העולם שמאלה שיודעת להנחית מכות בדיוק היכן שצריך.
 
זאב פפראצי:
 
נכון אני צלם וזכותי לצלם סבתא שבכל  ערוצי הטלוויזיה רואים אותה, אני בכלל לא מבין מהיכן נתקעה בדרכי הקרחת הזאת כל העיתונים מספרים שהיא נערה ברה ויפה שהולכת עם שכמיה אדומה ומטפחת אדומה לראשה, איזו ברה ואיזו נערה, חוצפנית מגעילה, לדעתי היא  מסוממת, היא מנסה לחכות בהתנהגותה את שינייד אוקונור , היא יכולה  לחפש את הכיס הקטן של שינייד, איזו מתוקה...  התחילה לשאול אותי שאלות שרשרת כאילו שאני חייב לה משהו, כשניסתה לגנוב ממני את המצלמה ולהשחית את החומר שכבר צילמתי מאירועים אחרים, עלה לי הדם לראש. בסך הכול איימתי עליה שניפגש אצל סבתה ואספר לה על הצאסקס שהיא כל כך אוהבת.
 
הצייד :
 

נרשמתי לכוכב נולד. בא לי להתחפש ולשיר את השיר היפה הזה שכתב יוהן סבסטיאן באך ממיסת חג המולד, הרי אף אחד לא שר בכוכב נולד קטעים כאלה, ויש לפעמים בכוכב נולד אנשים מוזרים משהו, לי יש קול טנור נהדר, לקראת האודישן, חבשתי על ראשי כובע כזה של ציידים שתקועה בו נוצת טווס, הייתי חייב להיראות פְּרוֹבוֹקָטִיבִי  כזה  מתריס, מתגרה כדי לעורר עניין או מחשבה, אבל השופטים הבונבונים האלה, במיוחד צרפתי פתח עלי זוג עיניים משתאות, כאילו שלא שמע מעודו את מיסת חג המולד, הוא אולי שמע, אבל מה למרגלית  צנעני ולמיסה הזו, היא לא ידעה מהיכן צצתי לפניה, היא כתבה בגדול "נפסל" משם נזרקתי החוצה ממשיך למכור את הפיסטוק חלבי, ביעף של שנייה אני רואה נערה קרחת נראית מוזרה  רצה וצועקת "מנוול, מנוול". ואחריה מישהו כמטורף אמוק  זועק "תפסו אותה, גנבה".

רצתי אחרי שניהם עוזב את עגלת הפיצוחים שלי, הנערה רצה כל כך מהר, אני קל רגליים אבל בקושי השגתי אותה, היא נראתה מבוהלת להחריד, היא נראתה לי אמינה משום מה אף שהייתה קרחת ומוזרה, גם אני נחשב למוזר.

"אם  הפפראצי הזה יראה אותך, הוא יוותר על החלום שלו לצלם את סבתא שלי".

"פפראצי? זה בדיוק מה אני צריך".

איזה מזל שיש איתי לכל אירוע MP4  שאפשר להשמיע את המוסיקה שלו בקול רם, התחברתי למוסיקה האלוהית של באך, איך הפפראצי הזה התלהב, ביים אותי, בסוף  הצילומים נכנסנו לבית קפה קטן פינתי ושתינו כמה כוסות בירה, התגלגלנו  איכשהו לבית הקטן שלשם ברחה הקרחת, היא פתחה עלי זוג עיניים

הסבתא שלא מכירה אותי, עמדה בפתח ביתה והעיפה את  זאב צלם הפפראצי ואותי במכת קראטה שעד היום  יש לי  בעיות נשימה, ולשיר את יוהן סבסטיאן אני כבר לא יכול.
 
 הסבתא
 

 לא מבינה איזו פרסומת עשתה לי הקטנה הזו כיפי, כאילו שאין סבתות שמתעסקות בספורט אתגרי, בוויכוח ששמעתי פעם על עיסוקי, התערבה כיפי שמכת המחץ שלי יכולה להיות קריטית, אבל אני נזהרת, עוד יאשימו אותי ברצח, לא יודעת מי הפיץ שכיפי מביאה לי סטרואידים שאוכל לנצח בכל קרב, עכשיו אני מבינה מדוע הפפראצי המנוול הזה רדף אחריה, המסכנה בכלל לא הביאה לי סטרואידים, בסך הכול דאגה להביא מקופת חולים מרשם מהרופא, עוד מעט ישאל  מאיזה מחלות אני סובלת. הוי כיפי כיפי היא דואגת לי כל כך.

"את לא צריכה להיחשף לתקשורת". שמעתם זה מה שיש לה בראש שאני לא איחשף ומה איתה, בכל הארץ מכירים אותה עם הקרחת שלה, לא שמה קצוץ על אף אחד, כמעט והרגתי את צלם הפפראצי תפסתי אותו בביתי מחפש מתכונים, הוא חשב שאני שותה סטרואידים לניפוח השרירים, היא בסך הכול רצתה שאברך אותה על בחירתה הרומנטית, היא החליטה שזאב הפפראצי יכול להיות מקדם מכירות מצוין עבור שתינו.

 

תגובות