דעו לכם, שאין דבר יותר מהנה מפיצוח גרעינים בצוותא. ואיני אומר זאת סתם כאימרת כנף נשלפת, השקעתי בכך מחשבה עמוקה ורצינית אשר קדמה לה צפייה בוחנת ומדוקדקת במנהג זה של פיצוח גרעינים בבלוק. בלוק זה מהו? בניין בן ארבע קומות, מלבני, דמוי קרון רכבת. ממול לבניין, במרחק כמה מטרים, מצוי בניין דומה, חזית מול חזית. וגשרים מחברים בין הבלוקים, קומה עם קומה. ובין הגשרים מדרגות עולות.
בלוק זה נחשב בשכונה לבלוק הכי יפה ומחירי הדירות שם היו הכי גבוהים, ומי שגר שם, נחשב יותר. הרחבה האמצעית אשר שימשה לחתונות ושמחות הייתה מרוצפת מרצפות בטון גדולות מקיר לקיר, ומידי שבת היו סימי, השכנה מלמעלה וחברותיה, יושבות ברחבה לשתיית תה משותפת ולפיצוח גרעינים בצוותא.
סימי אישה גדולה, לא שמנה אבל גדולה, כבת שלושים וחמש. גם לב גדול ורחב יש לה, מקדימה שלום עם חיוך של טוב לב, ותמיד יש לה שקית של גרעינים בידה והיא מציעה אותם ברוחב לב. כי זאת יש לדעת, סימי מחוברת לגרעיני חמניות מאהבה. ולעולם לא תתפוס אותה ללא גרעינים, ואם אתה רואה אותה יורדת במדרגות לבושה קומבניזון ורוד, פתוח, דע לך כי היא בדרכה לרחבה למטה מתכוונת לתפוס שמש ולפצח גרעינים בהנאה.
באותה שבת ירדה סימי, כהרגלה, לרחבה. בידה האחת כיסא מתקפל ובשניה שקית נייר חומה, גדולה, מלאה גרעיני חמניות שחורים מכוסים דוק לבן של מלח, גדולים ואחידים היו למראה ומגרים את בלוטות הרוק. לבושה הייתה באותו קומבניזון ורוד שיש לו שרוך ורוד שאמור לסגור אותו, אלא שהיה פתוח וגילה זוג שדיים נהדרים ושופעים שהיו מתנדנדים בכבדות מצד לצד והיו נגלים עם כל תנודה. שיערה הפרוע הצבוע בלונד פסים היה אסוף ללא סדר ומחוזק עם סיכות ראש, מסרקת פלסטיק כחולה החזיקה קבוצת שיער גדולה מגולגלת בסתמיות.
ברחבה, הניחה את הכיסא ברוב טקס בשמש והתיישבה עליו ברגליים פסוקות. את שולי הקומבניזון הורוד הרימה עד מעל לברכיים בגלותה זוג רגליים בהירות וחלקות. גם את השרוולים הפשילה וכך חשפה את גופה לשמש ככל שיכלה. את שקית הנייר הניחה בחיקה ואחר הפשילה ראשה לאחור באנחת הנאה והתמתחה כמו לביאה בשמש.
לא עברו דקות ספורות ורחל, שגרה בקומת הקרקע ודלתה נפתחת לרחבה, יצאה עם מגש נחושת גדול בעל שלוש רגליים, (סניה) ועליו קנקן תה מעוצב (ברד) כמה עוגיות מלוחות בצלוחית וחמש כוסות עשויות זכוכית שקופה ודקה מאוד עם פס זהב, נתונות במחזיקי כסף מעוטר פיתוחים. רחל הייתה גאה בסט התה שהביאה ממרוקו והייתה מוציאה אותו לראווה באירועים כמו זה. עד מהרה הצטרפו גם אסתר ממול (היא גרה מול רחל) ומימי אשתו של דוד. כולן מחייכות ואומרות שבת שלום ומחליפות ברכות ומצחקקות ואחר כך פורצות בצחוק גדול ואסתר ממול אומרת לסימי:
"סימי, תתכסי זה לא יפה, רואים לך הכל."
עיניה של אסתר ממול גדולות וממתיקות סוד ועל שפתיה חיוך שובב ומבין, שותף לחטא. סימי צוחקת ומסיטה מעט שבמעט את שולי הקומבניזון ואומרת בקול רם:
"תח לו מזלו (נפל לו מזלו) בעלי, לא מחזיר שום דבר למקום" וכולן צוחקות צחוק גדול מהבדיחה השחוקה שחוזרת על עצמה כל שבת בבוקר.
כולן לבושות בגדי שינה מפוארים, אבל קומבניזון ורוד מעוטר מלמלה, שיא חלומותיהן הכמוסים, שמור רק לסימי. היא המלכה. יפה, ישובה בכיסאה ברגליים פסוקות וחיוך ממתיק סוד על פניה. כולה אומרת מיניות מתפרצת, חטא קדמון גנוב, מתוק. הן משחרות לפתחה והיא מאצילה עליהן סמכות של טוב לב ודאגה, שואלת את מימי אשתו של דוד מה שלום הילדים ומתי דוד משתחרר, מלטפת אותה ברוך ואומרת שיותר טוב שלא ישתחרר.
"אל תדאגי", אומרת, "אני פה, הכול יהיה בסדר".
ומימי אשתו של דוד מחבקת אותה ואומרת:
"תודה רבה סימי, אני סומכת עלך".
אחר כך הן שותות תה בהיר ומתוק עם נענע ומשנגמר התה הן פונות לדבר העיקרי, פיצוח גרעינים שסימי קולה אותם בעצמה והיא יודעת הכי טוב להכין אותם.
צריך לדעת שמלאכת פיצוח הגרעינים הוא עניין חברתי ממדרגה ראשונה וטכניקת הפיצוח חשובה מאוד, שכן יש תחרות סמויה בין המפצחות, ומי שאינה מיומנת על מלאכה חשובה זו, סופה שתזכה למבטי רחמים וזלזול ויהיו לה נדודי שינה לרוב. אך אל דאגה, כולן מיומנות, הן מפצחות גרעינים בחדווה והשיחה קולחת והקליפות מתעופפות בעליצות. אך סימי, המלכה, מפליאה לפצח מכולן. צריך לראות כדי להאמין. בידה השמאלית המונחת בחיקה, היא מחזיקה את שקית הנייר החומה עם הגרעינים, בידה הימנית היא חופנת מידי פעם חופן קטן כאשר מרפקה צמוד למותניה וכף ידה במרחק סנטימטרים ספורים מפיה. היד המונחת בין שדיה מבליטה אותם ונותנת ערך מוסף למראה המשובב. בתנועות כמעט בלתי מורגשות היא מניעה את אצבעות ידה הימנית והגרעינים עולים אחד אחד אל בין האצבע והאגודל כאשר הצד האחורי, הרחב, בין האצבעות והחוד מופנה לכוון הפה. בלחיצה קטנה בשיניה הלבנות על קצה הגרעין היא מפצחת אותו ובתנועה סיבובית של האצבעות היא מפרקת את הקליפה, לפני שהכול מתפרק היא שולחת לשון זריזה ולוכדת את הגרעין. לאחר מכן חצי קליפה מתעופפת וחצי קליפה נשארת דבוקה ותלויה לה על שפתה התחתונה.
עניין זה של חצי קליפה תלויה, עניין חשוב מאין כמותו הוא, שכן, יש לחשב את מידת היובש של הגרעין ולהרטיב את השפה התחתונה בהתאם, שאם לא כן, לא תידבק הקליפה לשפה ויכול שתהיה בושה גדולה. אבל סימי אלופה ואיני דואג לה, אני רק רואה בהתפעלות רבה איך היא מפצחת גרעין אחר גרעין וזרם הקליפות מתעופף ללא הפסקה ולפני שקליפה אחת נוחתת על הבטון כבר קליפות נוספות מתפזרות באוויר, והקליפה התלויה מתחלפת עם כל גרעין חדש, אחת הולכת ואחת באה, כך ללא הפסקה.
עניין זה של החלפת הקליפות התלויות הוא שהפך את סימי לאלופת המפצחות, שכן רחל ומימי אשתו של דוד ואסתר ממול, לא יודעות עדיין להחליף קליפות ואותה קליפה תלויה להן כל זמן הפיצוח. והן מתקנאות בה ומסתכלות עליה בהערכה ואהבה רבה.
