שירים

לעת ערב

לעת ערב יושבה היא לחלון,
נוף קדומים פרוש למרגלותיה.
רוחות קלות מנשבות על פניה,
מרעידות חרש באבריה.

לעת ערב יושבה היא לחלון,
רוחות קרירות חולפות בין בדיה.
נושפות בה, מלהיטות גופה,
מבעירות תשוקתה.

תגובות