איתך

היקום התמלא בחמלה קורנת,

ושלח לי אותך, מלאך למשענת.

אוזנך תמיד כרויה לבעיותיי,

מילותייך ממיסות את צער יסוריי.

ליטופייך כזוהר זך וארגמן,

ונשיקותייך כמעשה אומן.

כשגופך מתמזג עם גופי,

מזהיב כיפיי השחר ליבי,

מרנין כקסמי צליל הכינור,

ונשזר כחופן כוכבים מפיצי אור.

אתה מפכה בתוכי בעסיס וריחות משכרים,

ואלך מלהט אל להט כשתלתלי אהבה בי נקשרים.

והיית לי למחוז פלא וחלומות,