יומן מלחמה ..1.

             

קרני השמש הראשונות של עוד בוקר  בגזרת  לקסיקון מאירות עיניים ופשוט ללא כול השקמה אתה חייב לקום . מכוסה זעה  משפשף את העיניים , מגרד בזקן שבטח צמחו בו תפוחי אדמה . בזהירות אני מוריד את השמיכות ופלג האוהל אשר מכסה ומגן מפני הטל . ומסתכל סביב לראות כמה עקרבים צהובים יוצאים במחול  ליד ראשי ועל פלג האוהל .  מתיישב בעדינות  ומנער את הנעליים  אחרי חודש שלא הורדתי אותם מהרגליים כן, גם שם יש עקרבים . סוף סוף קמתי לתוך עוד בוקר פסטורלי של סיני.  אוסף עצים  מארגזי התחמושת מדליק ושם קפה . צעדתי משם לקצה מתחם  לרוקן את ה – " לוף " של האתמול כשאני סוחב אחרי קפל"ד ונשק מה לעשות ..מלחמה  ...

פתאום  החלה לנשוב רוח קלה את יודעים מה זה ?  באמצע  כשאתה בה לנגב ?  אתה מנגב עם נייר זכוכית .

הקפה רתח הערתי את גרישה ( הנהג שלי- נהג רכב פינוי ) וחילקנו קפה . לא נראה באופק יום של פורענות אולי המצרים גם ישנים ?

שותים קפה  , פותחים עוד קופסה של  " דיקטים " מלוחים  עם חלווה ומעשנים מה שיש כי  השק"מ לא היה כבר שבועיים.

הורדתי את רשת ההסוואה מהאופנוע  ניגבתי אותו  מלחות והנעתי.

ונתתי למנוע לעבוד  כמה דקות  אחרי זה דוממתי ...עדין שמעתי רעש באוויר בדקתי שוב והמנוע כבוי .

הלכתי לעבר הכביש כדי לחצותו לעבר ה – מפי"ק  ולפתע שני סוחויים  עוברים ביעף   ומטילים שני פצצות נפלם ...אחת פספסה את הסוללה ב 500 מטר והשנייה...מחליקה לה על הכביש  ממש לימיני  כמו בסרט מצויר ובהילוך איטי  החיים שלי עוברים מול עיני..סוף סוף הפצצה נעצרה ולא קרה כולם היא לא התפוצצה. אבל אני...תקוע בתוך החול לא מסוגל לזוז לשום מקום  והתחתונים שלי מלאים  כאילו לא הוצאתי כבר את ה – " לוף " מאתמול ..לקח לי כמה זמן להתאושש .

חזרתי בריצה לרכב הפינוי להחליף את ה – " חבילה "

והינה המצרים  " התעוררו "   ב- 9.00 בדיוק  פתחו בהפצצה  רצחנית

וירו מכול הכלים  היחס בין הקנים היה 1:40 לטובתם המזל הגדול היה שהן ירו על החורשה שמאחורינו ..היו בטוחים  שאנו שם  ולא גלויים כמו פראיירים   ממש ליד הכביש הראשי...

הקט"צ ( קצין תצפית קדמי ) שלהם תיקן  ויללאה  התחיל לטווח עלינו .  קיבלנו פקודת ירי והצטרפנו "  לחגיגה "  תיקון הטעות של המצרים עלה לנו ביוקר תוך חמש דקות  עלה זחל אחד באוויר בפגיע ישירה והתפוצץ עם 4 טון חומר נפץ. ואז...החלו  להוריד עלינו  " רסיק אויר  ככה פצצה המתפוצצת כ – מטר וחצי  לפני הקרקע והנזק......לא יתואר.    רסיסים עפים לכול עבר כמו אלפי חרבות  מרסקים  כול מה שבדרך..מתוך המולת הפצועים  והעזרה שהגשתי לפתע הרגשתי איזה מכה חזקה בתחת( זאת ההרגשה שחוטפים כדור כאילו משהו זרק עליך אבן  שלחתי יד כדי לבדוק  והיד ...חזרה רטובה מדם .  חטפתי  רסיס בתחת. !

עד היום, המצרים יכולים להגיד, ששמו לי אותה ישר בתחת. 

כול הזכויות שמורות   @