יצירות אחרונות
סלון ספרותי: 20 (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/12/2024 11:30
הן אוהבות אותי,המילים. לבמת הדיון של נורית (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/12/2024 10:14
סִפּוּר טוֹב // רָטֹב הוּא מִלִּים הַשְּׁזוּרוֹת בִּדְמָעוֹת. (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -22/12/2024 07:55
אוחז וסורק (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/12/2024 04:21
סֶרֶט בּוּרֵקָס (2 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -22/12/2024 00:36
דרך המילים (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/12/2024 22:15
צחוקו המתגלגל (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -21/12/2024 22:14
הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁבַּכְּתִיבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/12/2024 21:59
על אדן החלון (3 תגובות)
צביקה רז /שירים -21/12/2024 21:42
בּוֹאִי נִכְתֹּב רְגׂשׁוֹת, (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/12/2024 19:10
סיפורים
המדריך השלם לאביעד המתחיל© הערות הארות
*הספר עדיין לא גמור.
*הוא מספר על החיים שלי.
*מה שאני שולח לכם חברי זה סוג של יומן שנכתב ע"י ילד בן 14 וניסיתי גם שהשפה תיהיה תואמת .
*אם תואהבו אני אשלח את הפתיחה.
*בבקשה אל תפליצו עליי(שזה אומר תשפכו כל הערה , אם זה שגיאות כתיב , או אפילו חוסר הגיון )
וכוכבית מעצבנת אחרונה!*כן, העלילה כן אמורה להיות לא מובנת..תהנו
נתונים- המצב שלי: מרגיש הקלה , מבוכה הרבה מבוכה. תאריך: 29/8/02 היום שבו רשמית עברתי לגור עם אבא. כוח:0.5 משקל:65 אני שמנמן ומדלדל ומחוצ'קן וחרא חרא חרא!! ביטחון עצמי: אני חייב לעבוד על זה במיוחד שאני במקום חדש. הישגים: עברתי לאבא , עשיתי את הבחירה הנכונה. דברים שראוי לציין: אימא שונאת אותי כל כך! אין לי מושג איך אני יסתכל לה על הפרצוף שוב. אני בחיים לא הייתי מאמין שהיא תתחנן אליי להישאר ואני יגיב בצעקות ובאיומים- רק רציתי להקל עליה ולהיות קצת עם אבא. אפרופו אבא, רציתי לקבור את עצמי בגלל הקבלת פנים הזאת , לא ציפיתי שיהיה לי חדר משלי –טוב אולי טיפה, ויותר מזה לא ציפיתי שבחדר יהיה פוסטר ענק שעליו רשום בבכתב של אבי :"לאביעד בני היקר ברוך הבא לביתך החדש" מלווה בבלונים מצוירים וגם כמה אמיתיים. אני חושש שרחל תרצה שאני אקרה לה אימא, כי אחרי הכול מגיע לה שאני אקרה לה אימא כי היא עשתה כל כך הרבה בשבילי ( לעבור לגור במקום קרוב לבית הקודם , לשלם כסף לאבחון הליקוי למידה שלי, שיחות נפש פסיכו-ורדה רזיאל ז'קונטיות והארוחות גורמה שהיא כל הזמן מבשלת וכמובן היא אוהבת את האבא השמן שלי) המסקנות: אני צריך מתישהו להתקשר לאימא להתעלם מהעובדה שיש אפשרות( "עובדה שיש אפשרות" הוא צירוף מילים בסדר גמור) שהיא תצרח עליי שאני בוגדני או יותר גרוע תדבר בציניות ובעוקצניות עם קול בתדר גבוהה בטירוף כמו שהיא עושה שהיא מסתירה רגשות או נושאים שאין סיכוי שבעולם שהיא תדבר עליהם.
אני מרגיש כאילו עכשיו אני צריך להוכיח שהמשפט (שאבא לימד אותי לא מזמן) "לא רוקדים על שתי חתונות" הוא לא נכון- כי אני גם רוצה להיות בקשר טוב עם אימא וגם להיות ולהתפתח אצל אבא. וזה פשוט מבאס כי זה מזכיר לי חידות מהסוג שיש רק פתרון חד מתוך המון אפשרויות. לגבי השלט וכל העסק עם המבוכה אני פשוט צריך להשלים עם זה, אחרי הכול , כל פעם שיש משהו לא שיגרתי יש גם מבוכה , זה כמו שאנחנו לומדים במדעים שלכל גלגול של אנרגיה יש אנרגיית לוואי-חום למשל: אם אני אתן אגרוף בכל הכוח לטל קליין(שהוא הילד הכי אנוכי ומגעיל בארץ) החיכוך של האגרוף של עם האוויר קצת יחמם את היד. ניראה לי שככה אני אסתכל על זה מעכשיו כל פעם שאני מרגיש מבוכה במצבים לא שגרתיים –כאשר משהו זז תמיד יש את הרגשות שעושות קצת בלאגן בגוף ובראש שלי. ולרחל אני מחליט שאני אקרא רחל כי היא פשוט רחל והיא לא אימא שלי ובנוסף אימא שלי אימא שלי. J. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |