שאלה ולה אין תשובה

כל חיינו אנו רודפים אחרי תשובות לשאלותינו, מתחקרים מבררים מקשיבים ומצוטטים, אך משום מה תמיד ישנה שאלה אחת מסוימת, שכמה שנשאל אותה בחיים לא נימצא את התשובה לה, מאחר ולעם ישנם תשובות רבות לה אבל רק אחד יכול לענות עליה: האם אלוקים נמצא בייננו? או האם בכלל ישנו אלוקים בשמיים?

לאורך חיי הגעתי לדעה פילוסופית אחת שעדיין לא מצאתי מתנגד לה, אנחנו יהודים משום שהורינו יהודים לא מבחירה ולא מרצון אלא מאחר ונולדנו לבית יהודי, ויש אשר יומרו כי אנו בחרנו את הדת בא נולדנו, אך אדם יחיה אם דעתו אך משום מה זוהי לא תשובה אלא רק דעה.
מאחר ונולדנו לבית יהודי אנו לומדים לאורך חיינו את המורשת היהודית, את החגים והברכות והמצוות עשה ולא עשה, על פי הדת שלנו.
אך לפי דעתי אם היינו נולדים לבית נוצרי או מוסלמי למשל לא היינו הופכים להיות יהודיים לאחר מכן, מאחר והורינו והסביבה המשפחתית שעוטפת אותנו כל כך מחזקת את הדת בקרבנו שזה פשוט לא מאפשר לנו, לחשוב בצורה שכזו, זוהי הדת אשר מושרשת בתוכנו אשר מוליכה אותנו לאורך חיינו, אך עדיין זוהי לא תשובה אלא רק דעה.

הדת כל כך מבלבלת עד שהגענו למצב שאנחנו בכלל לא מבינים מה קורה מסביבנו, לדוגמא כיום בימנו ישנם רוב חילוני מאשר דתי, כאשר לאורך השנה בבית הכנסת אנו נראה את אותם פרצופים אך ישנו חג אחד יחיד במינו אשר מאחד את רוב העם אם המאמין או שלא מאמין וזהו יום הכיפורים, כאשר לאורך השנה הבית כנסת מלא באותם אנשים וביום הכיפורים אנו זוכים לראות בבית הכנסת, כאשר הוא מלא עד אפס מקום ואין כבר אוויר לנשימה מרוב אנשים חדשים וישנים.

דוגמא זאת מעוררת שאלה בראשי מדוע? למה דווקא רק ביום הכיפורים? יש האומרים כי העם החילוני שומר את החגים היהודים מאחר והוא יהודי וביום הכיפורים, הוא מגיע בכדי לכפר על כל חטאיו לאורך השנה, שמה אלוקים יעזור לו.

אך עדיין זה נורא מפריע לי מאחר ואני רואה אנשים אשר חוטאים ביום יום ואילו וזכו בפרס מסוים ינשקו את המזוזה ויודו לאלוקים, זה פועל גם להפך אילו נפלה על אדם צרה גדולה ולאורך הזמן הוא לא היה מאמין באלוקים ומתי שתיפול עליו הצרה, יתחיל להאמין בתקווה שמה זה מה שיציל אותו.
זה רק מראה לי שאנו פונים לאלוקים רק מתי שנוח לנו, מתי שרע לנו או טוב לנו, אני יודע שאני לא היחידי שמבחין בכך וזה לא חדש לכם, אך עדיין זה לא עונה לי על השאלה האם ישנו אלוקיים.

עד כה ראינו מתי אנשים פונים לאלוקים, אך ישנם סוג אחר של אנשים אשר נוטשים את אלוקים.
אנשים אשר לאורך חייהם האמינו באלוקים, עד אשר נפלה עליהם צרה אחת, הם המשיכו האומנם להאמין אך האמונה נהייתה למפוקפקת ואז הגיעה הצרה השנייה ואיתה הבכי המר והשאלות הקשות, למה? למה דווקא אני? האם לא פגעת בי מספיק?
עד אשר אותו אדם כבר מאבד את אמונתו ונוטש את אלוהיו, אך זוהי רק דוגמא אחת מבין רבות, יש אשר אינם מסכימים אם אמונתם והמסגרת שאמונתם מנחה ואם זאת נוטשים את הדת ואת אלוקיים.

אל נא תשכחו כי אנו בני אדם, לנו שאלות רבות כי אנו מחפשים תשובות רבות, אנו מחפשים את גורלנו ויוצרינו, אם היה אלוקיים בקרבנו בחיים לא היינו יודעים על כך שמא היינו הורסים את חיינו ואת החיים שמסביבנו, "הידע יהרוס את האדם" כפי שהרס את אדם וחווה בסיפור הבריאה.


"אם לאלוקים היה שם, מה היה שמו?
והאם היינו קוראים לו בשמו?
כאשר אנו ניצבים מולו
ומול כל גדולתו
מה הייתם שואלים אותו אם רק הייתה לכם שאלה אחת?"

"אם אלוקיים היה אחד מאיתנו?
עוד עצלן כמו כולנו
עוד זר באוטובוס
מנסה למצוא את דרכו חזרה הביתה..."

אז בהתחלה שאלתי שאלה האם אלוקיים נמצא בייננו? אז אין לי תשובה לאותה שאלה, מאחר ואת התשובה רק אחד יכול לענות, אבל איך נשאל את הלא ידוע...
אז האם נמשיך באותה דרך בא אנו הולכים, האם נמצא תשובה פעם בחיינו? מה שונה בכם מאשר באחרים, רק הדרך בא אתם בוחרים, היא הדרך שלכם! אז תבחרו חכם אולי תמצאו את התשובות לשאלותיכם.