משורר הרחוב

עוד דף תולש בלוח השנה העובר

היכן הם הימים בהם יצר המנונים

האם ישוב להיות גדול המשוררים

כי צמא למים ליבו לבכי

ירעד בקור הלילה עד אין בכדי

עבים שוטפים את חייו ביום ובליל

ירים ראשו אל אלוקיו להתפלל

כאפר הנותר כך סוד הרהוריו

מחשבתו הנבונה נרקמת מלטפת חושיו

בתוך ראשו נדלקת ומהבהבת

לעוד שיר שיכתוב למזכרת

אך היכן הוא האיש אשר יושיט לו יד

לקומץ מעות לפת של לחם

ומתי תנוח עליו דעתו

היכן ישביע רעבונו

לפעמים ביום הוא דולק ובחשיכה נמק

מביט באור פנס חיוור שהולך ודועך

שפתיו נושקות בתפילה לאלוקים

על חייו יבכה כי עייפים ויגעים

אך מי הוא האדם שירעיף עליו ליבו וזהבו

יגאל אותו מייסוריו האין סופיים

עד אשר צחוקו יהדהד כענבלים

ובדמעות של גיל עיניו יתמלאו

אך בינתיים הוא מתמלא בעוד שיר

הוא שר ומנגן בכל פינה בעיר

על ספסלי האוהבים אשר הולכים ונעלמים

הוא יניח ראשו לחלומות אחרים

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי