חד קיום

משחר נעוריה השקיעה,

כשיגרה בנאלית,

מאמצים סיזיפיים ממש

ובהתכוונות פאטאלית

לייצר לעצמה שחר חדש.

היא רצתה מציאות אחרת,

היה לה קונספט אידיאליסטי

שדרבן אותה ולפיכך היא נצפתה בוחרת

כיוון של מינימליזם פוסט מודרניסטי.

מרוב בוז הייתה נוחרת

ומניפה אצבע בתנועה אקטיבית

כלפי כל שאיפה אינטגרטיבית

של ציבור שעל כוסית של ורמוט בקרדי

מיהרה לקטלג

כבור סוציאליסטי אוונגרדי.

על מנת להנפיק מניפסט מייצג

המדגיש את הפן שלה ,האליטיסטי

היא לא חששה מפני התנעה

של מהלך מניפולטיבי זריז

שתכליתו תקיעת טריז

בין מפלגת הבורגנות החדשה

וההתיישבות העובדת,

שהם זרמים פרימיטיביים לטעמה,

היא רצתה לקטוף פירות שיסתירו

עובדת היותה קפיטליסטית

הדוניסטית.

איך הכול נגמר?

ידידיי, כך אומר...

מרוב קונספירציות שלה

וכאלה שמנגד היא מצאה עצמה

מנווטת למסלול לחוץ

והתבלבלה , היא לבסוף נכשלה,

כשלון חרוץ

היא נשארה עם לשון אילמת,בחוץ.

תובנותיה בוערות בעצמותיי

כמו נר

זה מחמם

זה ממש ממכר

אבל זה כל כך לא תקין

שמשפטים שלמים שלה

אני גם כיום עדיין לא מבין.