ראשומון ** סיפור אהבה

דברי פתיחה  :

לכבוד  חג  הפסח ובוא  האביב   , חבצלת השרון ואנוכי  שיתפנו פעולה   בכתיבת משותפת  של סיפור  אהבה  .

הסיפור  הינו דמיוני  שאין בו כל קשר  למציאות , והוא  פרי דמיונם בלבד  של הכותבים .

בפסח , נהוג  לקרוא  את "שיר  השירים " אשר  לשלמה  .

"שיר  השירים" הוא  סיפור  אהבה  "הלוהט "  ביותר  בתנ"ך  .... ונכתב  כאלפיים שנה  לפני סיפורו  של ויליאם שקספיר  על "רומאו  וג'וליה " .

פרק  1 .  המחשב  של דני 

על מסך המחשב  שלי התפרצה   הודעה מרצדת  ....

"דני  , ממתינה  לך הודעה  חדשה  מחבצלת השרון "  ... " לפתיחה  הקש  את סיסמתך ....."

לפני חמש  שנים , נרשמתי לאתר  ההכירויות , ואת ההודעה  הזו ראיתי   לפחות עשר  פעמים ביום .  בהודעה  , לא  היה  שום דבר  יותא  דופן ,   שיגרום לי לפתוח  את ההודעה . הייתה  זאת עוד  הודעה  אחת מיני רבות  שהייתי מקבל  במשך השנים .  גם התוצאות  של כל אותן  מאות פגישות – שיצאו  לפועל כתוצאה  של פתיחת הודעה  זו או אחרת , נגמרו , בדרך כלל ,  ללא  תוצאות .  הפגישות גרמו לי רק עוגמת נפש  , הוצאות מיותרות וחור  עמוק בתקציב  שלי .

לוחץ על הקישור  של חבצלת השרון  ואת  הסיסמה  שלי .  בקישור  , אני כבר  רגיל  לראות  תמונה  של גברת נאה    הכותבת  על עצמה  :

לא  יודע  למה  , אבל לחצתי על הקישור  של חבצלת השרון ופתחתי את הודעתה .  משוכנע  שאמצא   שם את הנוסח הרגיל  שדומה  לזה  שכתבתי לעיל .  אני יכול לספור  על אצבעות יד  אחת  את הפעמים שזכיתי לראות , גברת שלא  שיבחה  את עצמה   ולא  שכחה  לציין את כל  אחת  ואחת  ממעלותיה  הטובות , ושכחה  את העובדה  שאין אדם מושלם .  אם אין לה  שום "פגם" ,  אז  למה  היא  עדיין פנויה  ומחפשת ?  אההה , היא  עוד לא  מצאה  את הבן אדם הנכון !  למה  היא  גרושה   ?   אההה , הכל באשמת בעלה   הבן יונה  !!!)  .

חבצלת צירפה   תמונה  שלה , הודעה  קצרה . ומספר  טלפון .  

התמונה  שצורפה  למייל , הייתה  תמונה  של בחורה נחמדה  שלא  נאמר  יפה  מאוד  ( הרי שיופי תלוי בעיני המתבונן ) . המשפט היחיד  שכתבה  היה  כמו סטירה  שהונחתה  לי הישר  על הפנים  : ".... יש  לי רעיון לפגישה   שלא  תעלה  לך אגורה  !!!! "

סליחה  אני אומר  לעצמי ?  האם אני מבין נכון  את ההצעה שלה .... או שהיא  חושבת על  פגישה  וירטואלית – שלא  עולה  אפילו אגורה  אחת !!!

השעה  כבר  עשר  בערב . אני מתלבט ..... לענות לה  .... או להניח לה  .... להחזיר  את הכדור  למגרשה  .... או להיכנס  למיטה  ולקחת כדור  שינה    .... ???

הסקרנות שלי גוברת  על כל החוקים שקבעתי לעצמי ועל  ההיגיון שלי .  היא  נשמעת מעניינת הגברת .  מה  היא  מוכנה  לעשות  ?  אפילו שזה  רק  במחשב  ( למרות שהיא  לא  כתבה  על המחשב  מילה  - ורק  אני  הסקתי מסקנה   שפגישה  שלא  עולה  אגורה  שחוקה  - תהיה  רק  פגישה  וירטואלית . ) מעניין  מיהי  אותה  גברת , חבצלת השרון , שמציעה  פגישה   - ללא  עלות כספית  ? ( דבר  חשוב  שלעצמו , לפרסי שכמוני ) . נניח שאני טועה , והגברת באמת רוצה  רק להיפגש   ....  מי אני שאסרב  לפגישה  כזאת  ולו רק  לראות מי זאת  הגברת שמוכנה  "לקחת  סיכון"  ולפגוש גבר  שהיא  בחיים לא  פגשה  ? (כמובן , שלא  כל בליינט דייט – מהווה  סיכון לבחורה  שהולכת לפגוש  גבר .)  

אני מחזיר  לה  תשובה  :

גברת נכבדה  . לא  הבנתי כיצד  פגישה  יכולה  להיות ללא  תמורה ! לכל צד  יש  עניין  בפגישה  ובדרך כלל רוצה  לקבל תמורה  עבור  ההשקעה  שלו .

אישה  - מחפשת גבר  מקסים – שיעשה  לה  את זה  .... שיכבוש  את ליבה . שיהיה  שנון , מצחיקן ובקיצור  , מספיק  איטלגנטי . לעומתה  , גבר  מחפש  באישה  , וזה  לפעמים , את יופיה , ריחה  המבושם  ובקיצור ,  את גופה  של האישה  .

אבל אם אני טועה  .... אז  תיסעי בכביש  איילון  .... סעי כל הזמן ישר . ישר  על סוף הדרך .... לא  לפנות לא ברמת השרון , ולא  בהרצליה  פיתוח .... לנסוע  עד  סוף כביש  איילון ..... שם יש  רמזור  עם  פניה  רק ימינה  ..... תפני ימינה  .... ותמשיכי ישר  ישר  ... כ- שלושה  ארבע  ק"מ .... עד  שהכביש  יגמר   ברמזור  . אין יותר  ישר  יש  רק  ימינה  או שמאלה  ....   את תקחי את הפניה  שמאלה  ....

כעבור  רגע  הבהב  המחשב  שלי : " תן לי חצי שעה ."

זו הפעם הראשונה  בחיי , שהגברת מגיעה   לפגישה  בדיוק  בזמן .  בשעה  שקבענו להיפגש .

בכל עשרות הפגישות שהיו לי ,  הגברת תמיד  איחרה  להגיע  לפגישה . כמו איזה  קוד  סודי של הנשים שאסור  להגיע  לפני הגבר  לפגישה  ולחכות לו .    תמיד  היו לגברות  סיבות מוצדקות לאיחור . אף פעם , אבל אף פעם , לא  שמעתי שהגברת תודה  באיחור בגלל שזאת אשמתה . תמיד  מישהו אחר  אשם  באיחור  שלה  . לכל איחור  היו תמיד אותם סיפורים  , שידעתי  בעל פה : 

"עוד  לא  קרה  לי בחיים שאחרתי לפגישה  !!!  מה  לעשות , שבדיוק היום ....

היו  פקקי התנועה כל  הדרך .... "

"בדיוק  בשעה  שעמדתי לבושה  ורציתי לצאת מהבית  , התקשרה  ....  

הבת שלי   ורצתה  לדעת מה  אני עושה  ביום שבת הבאה  ...."

" איך שאני יורדת במדרגות  תפסה  אותי השכנה  הכי טובה  שלי וסיפרה  לי  שהיא  בצרה  צרורה  עם איזה  גבר  נשוי ..... "  

למה  לי לא  קורים כל אותם "ניסים ונפלאות" ?  או במילים אחרות , איך  זה  שאני תמיד  מגיע  בזמן לפגישה ?  למה  , לי . אין את אותם  פקקים בדרך ?  למה , לי  אין בת מתבגרת ?  למה, השכן שלי לא  הסתבך עם איזה  צעירה  לא  אחראית והכניס  אותה  להריון ....? 

הסיבה מאוד  פשוטה למה  אני  מגיע  בזמן לפגישה  . אני פשוט יוצא  מהבית עשר  דקות לפני הפגישה  .... והגברת יוצאת  מהבית לפגישה  חצי שעה  לאחר זמן הפגישה  וחושבת  שבנהיגה  מהירה  , היא  תצליח להחזיר  את הזמן  האבוד  .. ...

אז  לידיעת כל הנשים : זמנו של הגבר  אינו הפקר  , ואינכן יכולות לגרום לגבר  לבזבז  את זמנו בהמתנה  לגברת שתואיל בטובה  להגיע  לפגישה .

פרק  2.   על המחשב  של חבצלת השרון .

(זווית הראיה  של חבצלת השרון  ...)  

אני רוצה להגיד לך שהגברת הייתה "בשוק "  שכתבת לה-  מהי היא  ההצעתך  במחשב .   רק לא מזמן היה לי סיפור עם גבר אחר , שהציע  לי  ..... נו עכשיו כשאני יודעת מה  הוא  הציע  לי ..... אני מתביישת אפילו  לספר  .

שאלתי את ביתי בת השבע  עשרה  .... למה  מתכוון האדון הנכבד  ?

הבת שלי פרצה  בצחוק  שלא  נפסק  זמן מה .  הייתי המומה  מתגובתה  כי לא הבנתי למה  היא  צוחקת עלי .

הילדה  שלי ..... התינוקת שלי ... צריכה  להסביר  לאימא  שלה   את הכוונות  של  אותו "חרמן קטן"  שיושב  ומסתתר  מאחורי המחשב  .

 אימא  . נאיבית שכמותך !!!  ...הוא מציע לך לעשות איתו ...... סקס  במחשב  ...הוא  רוצה  שתעמדי  מול המצלמה .... ותתחילי להתפשט לפניו  .... כדי שהוא  יתחרמן .. ויגמור .... !!!!

הבת הקטנה  שלי צריכה  לראות איך איזה  בן יונה  מנסה  להשפיל את אימא  שלה   ? מה  בסך הכול רציתי .... לפגוש  אנשים נחמדים .... שרוצים לשוחח איתי ולהשתמש  בשכל שלהם .... ולא  רק  לחשוב  עם הזין הקטן שלהם .... ( אני מתנצלת  ומבקשת סליחה  המקוראים על הביטויים הגסים ... אבל מה  שהוא  כתב  לי .... היה גורם לדף המחשב  להיות אדום מבושה  ... )

סגרתי את המחשב  ולא  יכולתי להסתכל עליו  במשך כל אותו  שבוע  אפילו בעבודה  , פחדתי שהמניאק  יצליח לחדור  למחשב  שלי .  גם עם חברותי הטובות .... פחדתי להתכתב  שמא  שוב  אותו ..... יונה  ממין זכר  יטריד  אותי .

דני , לא  יודעת מה  גרם לי לכתוב  את מה  שכתבתי לך .... זה  אולי בגלל שקראתי את הסיפורים שלך ..... על איך שהתרוצצת מסביב לשעון בכל בתי הקפה בארץ  רק  כדי לא  לפספס  איזה  שביב של סיכוי לאהבה  .... והכל נגמר  תמיד  בכסף ... 

אז  כתבתי  לך .... הפגישה  איתי לא  תעלה  לך אגורה  .... כדי שתהיה  רגוע !   

אני , במקום לשבת ולצחוק  איתך ו/או עליך החלטתי  לעשות מה שאחרות לא עשו – לחפש את העומק את התוכן האמיתי שלך.

הייתה לי אינטואיציה מאוד חזקה שיש שם נשמה ענקיתתתתתתתתת ,,, שאם לא כך לא היית מביא הכול על הכתב , זה בראש שלך אתה נושם את זה אבל עדיין כנראה לא חווית.. את החוויה הזאת שמישהו מתעניין בדני האמיתי.

פרק  3.   הפגישה 

(זווית הראיה של דני) :

השעה  23:00 .  חבצלת השרון מגיעה  בזמן . מה  שכבר  עשה  לי טוב  בנשמה  ולא  נכנסתי סתם לחרדה  . היא  תבוא  / היא לא  תבוא  ... היא  תבוא  / ...  למזלי המשכתי לשבת בבית ולא  סתם בזבזתי עוד  שעה  על המתנה  לפגישה  עם איזה  גברת ,  שתבוא , תאחר  , כמה  זמן להמתין לה ? חמש  דקות , רבע  שעה  ? 

לידיעת כל המאחרות .... הזלזול שאתן מפגינות באיחור  שלכן ... זה  מראה  על זלזול בזמני היקר ! אני הגעתי בזמן לפגישה  ואתן מרשות לעצמכן ככה  חופשי לאחר . לי לפחות זה  מראה  בדיוק  מי אתן והרבה  יותר  חשוב  מההוצאה  הכספית  על איזה  קפה  מסכן ועלוב  .... ( חס  וחלילה  לא  כל הבחורות אותו דבר . )

יצאתי לחניה  של הבית .... לפני המחסום  עמדה  מכונית מסוג  "מזדה"  לבנה  עם מנוע  פועל ואורות  דלוקים . לחצתי על השלט  והוראתי לנהג  היכן להחנות .  היא  נעמדה  בדיוק  במקום שאליו כיוונתי אותה  .   היא  דממה  מנוע  וכיבתה  אורות .... הדלת נפתחה  ויצאה  משם בחורה  יפה  יותר  מאשר  בתמונה  . היא  לבשה  שימלה  שחורה  , מהממת , עם מחשוף שחשף רק  טפח , משדיה  הגאים , גרבה  גרביונים שחורים ונעלה  נעלי עקב  שחורים  שראו שהושקע  מאמץ להתאים בין פרטי הלבוש  והיו בניגוד  מוחלט לצבע  עורה  הלבן .....

חיבוק  מהוסס  בחניה  .... ואני מוליך את הבחורה אחרי  לדירה  .

הושבתי את הבחורה  בסלון , שמתי תקליטור  של מוזיקה  שקטה   .... הכנתי קפה  ושמתי על השולחן בסלון , כמה  עוגיות . למזלי , איני שותה   משקאות אלכוהוליים ...  וטוב  שכך ... מה היה קורה  אם היא  הייתה  שותה  ואחר  כך משתכרת ... עוד  היא  הייתה  יכולה  לטעון שאנסתי אותה   . ( וזה  לא  סיפור  מצוץ מהאצבע !)

פעם , מבלי משים , הנחתי את ידי על כתיפיה  . היא נתנה  זינוק  שכזה .... שיותר  לא  העזתי להתקרב  אליה  . ישבנו רק על הספה שבסלון  .... במרחק  סביר  אחד  מהשני . ישבנו ושוחחנו .....  שוחחנו ועישנו סיגריות ..... אני סיפרתי לה ....  והיא  סיפרה  לי ....  מרוב  דיבורים ,  שכחתי להניח  על  השולחן  , גם  את הפיצוחים .

בלענו בצמא  את דברי אחד  על השני ..... לא  שמנו לב  שהשעה  כבר  מאוחרת  , ועדיין לא  התחלנו בכלל לשוחח  ....

מרוב  עייפות נשכבנו  שנינו על הספה  בסלון . אחד  על השני .... אחד  מחובק  על ידי השני . נרדמנו ,  בלי שמיכה  בלי כרית .... ובלי סדין ....

שש  בבוקר  .... אור  של יום חדש  מפציע  .... חבצלת השרון הזיזה  אותי בעדינות , כדי לא  להעיר  אותי .... קמה  מהספה  בסלון .... ישרה את שמלתה  השחורה  , נעלה את נעליה  השחורות על רגליה  הארוכות , ארוכות  .... ויצאה  בשקט מביתי  ... ונסעה  לה  .... כאילו לא  הייתה  בכלל פגישה  ....

פרק  4   הפגישה  .

(זווית הראיה  של חבצלת השרון  ...) 

מה הרגשתי.

ברגע  שהגעתי לכתובת  , שדני ציין במייל ,  התרומם שער  החניה  של  הבית  והמשכתי לנהוג  לתוך החניה  , כאילו הייתה  זו החניה  שבביתי .   

באותו רגע ,  התחלתי לחשוב  בפעם הראשונה,   באותו הערב  עם  ההיגיון  שלי :

"היי מטומטמת אחת ?  היי את מה את עושה כאן בכלל ? איך הגעתי  לרעננה ?  איך נכנסתי למכונית שלי ?  ובכלל למה  הייתי צריכה  לשים שמלה  על גופי ..... הייתי באה  ישר  ערומה  ואומרת  לו .... קח בבקשה  .... זה  מה  שאתה  רצית  דני ? לא  .... תגיד  לי  שאני רק  חולמת !!!

פתאום ראיתי איש גבוה., חולצה  פתוחה  עומד  ומסמן לי היכן לחנות  . מה  לעשות יש  לי חולשה  לגברים  גבוהי קומה  ובהירים .  אבל מה  צבע  העיניים שלו ?  בחושך לא  יכולתי להבחין .

אבל לא  זה  מה  שגרם לי לרצות ולבוא  אליך. אני כנראה  נמשכתי כמו פרפר  אל האור.  שהרי  אף פעם לא  דיברנו  קודם לכן וממש לא  התעניינתי  אפילו  איך אתה נראה .

טון הדיבור שלך,  אופן התנועה שלך , הביא אותי לשלווה בלתי מוסברת תוך שניות . כאילו הכרתי אותך כל ימי חיי  !!!!

לקח לי בדיוק חמש דקות לחוש  בטוחה  במחיצתך . בטוחה  שאני בידיים טובות  .

אל תשאל אותי למה ?  תחושה של בחורה  , תחושה שכזאת.

היה שלב  שחיבקת אותי  היה שלב שאמרתי יו.. או קפצתי ואתה נבהלת כמעט מה עשית? אז זהו שלא..

רק אם באמת באמת התחושה ממש ממש מרגשת אני קופצת כך .    שוב   הרגשתי איך  הפרפרים מתחילים לקפוץ לי בתוך הבטן !!!! בדיוק  כמו  אותה  תחושה  שהייתה  לי ערב  החתונה  לגבר   הראשון שלי .

הידיים שלך שיחקו בגופי  כמו  פסנתרן המנגן יצירה  של ביטהובן . המגע  שלך נעם לי  והיה  רך כמו כרית של נוצות  . המגע שלך היה בו זמנית גם חום גם אהבה  וגם הבנה  . את כל גופי הציף  גל של כייפי שהעביר בי צמרמורת – תחושה טובה.

ואתה היית שם והבנת בדיוק מה עבר עליי  כאילו קראת את מחשבותיי . ברגע שאמרת לי אפשר להזמין אותך..?  האמת, חשבתי שאתה מזמין אותי לרקוד  . אבל הלכתי אחריך  לחדר השינה שלך .....איתך ואחריך .... כמו בצבא  שהולכים אחרי המפקד  .

לחשתי לך באוזן : אני יכולה להבטיח לך הרבה הרבה  חיבוקים וליטופים לא יותר . אבל אתה  לא  שמעת מה  שאמרתי לך .  ואני לא האמנתי שאסחף איתך ואחריך לכל אורך הדרך  !!!!

אבל כנראה שגם אני בשר ודם ויצאתי משליטה וטוב שכך .

אתה נרדמת  אחר כך כמו ילד  קטן שגמר  לינוק  משדיה  של אימו .  אבל אני .... אני שכבתי במיטה  מעורטלת כולי .... ללא  כל בגד  לגופי  , אבל היה  לי חם , חם בלב  כי חיבקתי אותך וליטפתי את גופך  החלק   והיה  לי נעים . כל כך נעים  שרציתי להיות עירה  ולא  להירדם .... אז  שכבתי על הספה הצרה  לצידך בוהה  בקיר  שממול  ובתקרה  .  בחמש  בבוקר נרדמתי .... .

ולפתע הרגשתי , חיבוק כזה כייפי . שבבוקר הסתבר לי שאתה אפילו לא זוכר אותו. .

היה לי נעים לשכב לידך ולהתעורר איתך בבוקר..... 

נסעתי הביתה  ....   יכולתי להמשיך ולדבר  על עצמי  ועם עצמי  ולהגיד שהיו לי חמש שעות מדהימות במחיצתך .

ואם תשאל אותי אם הייתי חוזרת על זה .. , אז  כן וחבל שלא  הקדמתי להגיע  לפגישה   .

והכי הכי כייף שזה היית אתה  ואיתי.

פרק  5    תחנת הדלק  על אם הדרך .. 

(זווית הראיה של דני) :....

באותו יום בשעות הערב  המוקדמות  כביש  מספר  4 – כביש  גהה  .... עמוס  כרגיל בשעות אלה  . אני בדרך לאשדוד  ....  הפקק  מתחיל בצומת קוקה  קולה  ונמשך עד.... מחלף גן רווה  .....  אני מעשן , אבל לא  במכונית .... אני חייב  למצוא  תחנת דלק  ולקחת קצת אוויר  לריאות שלי ...  אחרי צומת פלמחים .... סוף סוף אני רואה  שלט גדול של תחנת דלק  ....  

אני מחנה  את מכוניתי ליד  משאבת הדלק  .....   ומתחיל למלא  אחרי  בהוראות של המשאבה  האלקטרונית  ..... העבר  כרטיס  .... הקש  מספר  רכב  .... הקש  ת.ז  ......  המתן 10 שניות לאישור  ..... הכנס  פיה  למיכל הדלק .... אור  מסנוור  של מכונית  הנכנסת לתחנה ,  הפריע  לי במילוי  אחר  ההוראה  האחרונה  של המשאבה  .....

המכונית שסינורה  אותי נעצרה  במקביל למכוניתי .... הדלת של המכונית  נפתחה  .... ראיתי רק   את הרגלים .... את הנעליים השחורות .... את הגרביונים השחורים .....  ולאחר  כך את השמלה  השחורה  ..... .

מה  הסיכוי לפגוש  בערב  אחד  מישהו שלא  הכרת מעולם .... להיות במחיצתו ערב  שלם .... להיפרד  בבוקר  ..... ולפגוש אותו  שוב  .... בתחנת דלק   עם אם הדרך  ?

הסיפור  התרחש  לפני כשנה  .... מאז  הם חיים באושר  ועושר  .... כל אחד  לחוד  ושניהם ביחד  .  הם נפגשים  אחת לשבוע  רק  כדי לשוחח ולממש  את מה  שלא  מומש  באותו לילה  מקסים .

נכתב  בשיתוף פעולה  ע"י חבצלת השרון  ודני גילבוע  ...

כל הזכויות שמורות ל- חבצלת השרון   ודני גילבוע  @ 21.4.06

אין להעתיק  ו/או לשכפל סיפור  זה  .

נ.ב   זהו סיפורה  הראשון של חבצלת השרון  ולכן היא  לא  רוצה  להיחשף .

** "ראשומון" כמושג  (מתוך ויקופדיה  ) 

בעקבות הצלחתו של הסרט משמשת המילה "ראשומון" לתיאור סיטואציה שבה אי אפשר לרדת לחקר האמת עקב עדויות סותרות הניתנות על ידי עדים המדברים מנקודות מבט שונות.

אשמח לקבל תגובות כולל עריכה  של הטקסט .