שירים

בנותי

 
אני,

מושיט ידיים מול השמש

באצבעות מפוסקות

מתריס מולה
 
והיא,
חובקת שולייהן  

בהילה של זוהר

חורצת מפרצי הדרתה

בפניי ופנימה

 

והן,

במניפת קרניים כתומות

לוטפות במגע קסמם

של תעתועי ערב

מפסלות בי צורתן

 

ואני,

עיניי נודדות

בְּיום מתפוגג

מתמוגג עם הרוח

תגובות