אהובתי

חלום גמור היה זה, הבל פיך צמוד לפי

העול כבד עליי, להיות עימך.

תם לו היום, תמים אני ברשעותי

אם נשארה הנסיעה המטורפת בצילי, ובקצב זה את זונחת אותי כלעומת-שבאתי

תמה לה המרה השחורה, ובמקומה

ריקנות, ריקנות איומה, אל העורק המזהיב, שוסע, שורף.

חלום גמור היה זה, לו יכולתי לאכול את הקיר

ולבלוע חלון, עת הפיח מאפיר

תני לי עצמות קטנות, את פיך והבלך

מותי טוב מהמוות המשתרך

תמה לה התשוקה, תמים אני דעים

עם יופייך הרע, היודע להבעית. אם נשארה הנסיעה המטורפת בעיניי

ובקצב זה את זונחת אותי כלעומת-שבאתי, משוט הרע פוצע אותנו אל לב האדמה.

כאב, כאב ללא די! מגע שדייך חוזר אל אצבעותיי, ובקצב זה עת הפיח מאפיר

ואל העורק אשר בפי פועם, חיי אינם חיי