שירים

רעידת אדמה

 
רודפת ולא מרפה,

רעידת אדמה קשה,

בחלומי מעיקה,

קירות נשברים,

יד נעלמה מפזרת חרסים,

מרצפות תאומות נפרדות,

הן כבר לא משתלבות,

במדרחוב ההולנדי,

של אם המושבות.

בוקה ומבולקה באוויר,

ידיים מיואשות מונפות,

ברקים ורעמים בחוץ, סגריר,

מועצת העיר

לא מוצאת פתרונות

ומשטרת הקרת

אובדת עצות,

צמרמורת אוחזת בגופי

ופתית זיעה בקצה אפי,

מכרית באחת את בעת שנתי,

אני מקיץ ותוהה

ההיה זה רק חלום?

אני מגלה

שהכל בסדר, לחדר שלום,

הכול על מקומו נטוע

המצב רגוע,

אמנם הסדק ברצפה

נראה מעט מוגדל,

על הקיר חיוך של ילד מוגבל

התמונה עדיין תלויה,

גם אם מעט מאובקת ובסטייה קלה,

המזנון בסלון מוצב באלכסון

ובהטיה, אחת מדלתותיו פתוחה

מהרדיו הישן שמתחת לחלון
אני מקבל במקוטע שדר ,

אך נרגע לזהות כי התדר בסדר,

פזילה אל מעבר למרפסת מחדשת לי

כי ברחוב נהירה כללית של עדר

ובגינה הגדולה

מכונית מדגם חדשני מציגה

גלגלים רזרביים על גגה,

כדי שתוכל לשייט באגם הקטן

בו היא נתונה

רק רגע... אגם?

מה זה? לא היה כאן אגם, בנאדם

האם זו אחת היוזמות הברוכות

של ראש העיר לקראת הבחירות?

והקירות... הגגות... המרזבים... המעקות...

האם אדריכל תימהוני עבד כאן מהצד?

כי לפתע שורות הבתים מזכירות

את הבנייה העקומה בברצלונה , ספרד

עכשיו אני חש כמו בשיר של אבי ביטר

כי אירע כאן לבטח אירוע שנמדד

בשלבים הגבוהים של סולם ריכטר.  

 

 

תגובות