חזרה ליצירות
שירים

געגוע לתמימות....

בר גביש | (05/10/2008 00:41) | 87 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שעת ליל מאוחרת
והעט החליטה שהיא כותבת
על מוסר שקיים ולעיתים נחבא
על אהבה גדולה שמפחידה בעוצמתה
 
על כל מיני כאלה ואחרים
הגורמים לתשלומים בהרגשה
פחד מפני יושב מרומים
פחד מפני הבושה
בשל אותם המעשים
 
הלוואי והיתה לי תומתי בחזרה
הלוואי והייתי מחכה
פשוט מחכה
להסרת אותו לוט לעירוב ההרגשה
לנצח
לאחוז בתחושה שעוד נותרה תמימות
ולו רק טיפה
לרצות להתעלם מהתחכום להעלים את זו ההרגשה
של כבייכול מבין ויודע
 
ולהרגיש שוב את אותו ליטוף
ספק כואב ספק מרענן של משב ילדות זך וטהור
ללא מגע רע
שלא יהיו משקעים
שלא תיוותר שינאה
להביט שוב בעניים קרועות אל נפלאות הבריאה
להתפעם להתרגש ממשהו
ולו הקטן ביותר
ביתר עוצמה
לאהוב עם עיזים שחורות ברקע הרים לבנים
ולהתמכר לתחושה למגע
לא לחשוב על דברים אחרים
 
געגוע עמום לעיוורון שנבע מתמימות
כזה שהמתיק וצבע בוורוד בכל מה שהיה
בכל מה שנגע
תחושה רחוקה
של ליטוף
של דמיון וכתיבה יוצרת
ולאו דווקא לאותו הסרט
נמצאת בסרט יפה עד מאוד
ועדיין חסרה את אותן התחושות
את אותה הרגשה קסומה
ומשכרת
של עיזים
ושל יופי
ושל מגע מטרף
לעצום עניים
ולהתמכר
לגעת בו בזיכרון
ולקוות
שכן יהיה יותר

תגובות

חזרה ליצירות