בין כסה לעשור

 חופן המטבעות שרישרשו בכיסי אילצו אותי לערוך את המנהג הזה,לא אני לא מתכוון לטיול שערכתי ברומא והשלכתי למזרקת המשאלות מטבע של יורו.
אני נמצא בעיבורו של קינגסטון סטריט-למי מכם שלא יודע אסביר שזהו הרחוב המרכזי בשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו-יורק.
זו מין שכונה כזו שאתה יכול לראות בה ילד יהודי קורא פרקי תהילים מפאלם פיילוט.
זו שכונה שכעת בתקופת החגים ניצבים עשרות טנדרי ניסאן כהים שמציעים סוכה ניידת במחיר שווה לכל כיס.
זו שכונה שהתור בחנות הדגים של אדון רסקין מזכיר את התור למשחק העונה של היאנקיס בביסבול ,עשרות קרפיונים ששוחים להנאתם באמבטיה מחורסנת ולא יודעים שזוהי שעתם היפה עלי אדמות ,בטרם אדון רסקין יחבוט בהם באלת עץ(להבדיל מבייב רות לאדון רסקין אין כובע בייסבול הוא מן הסתם מסתפק במגבעת)
בויטרינה סמוכה ניצבות מאות צנצנות שבתוכן צפים דגים כבושים רובם הרינג ומיעוטם מקרל כבוש.
אשתו המגונדרת ניצבת בהיכל הקודש המרעיש-הקופה הרושמת ומנהלת את הסדר ביד רמה.
אז נחזור לתחילת הסיפור שלי ברשותכם לא לפני שאזכיר את חנות הבייגל הטובה של קלמן ההונגרי.
שני מטבעות של דולאר הספיקו לי לערוך טקס כפרות מאולתר ברחוב הסואן,רב צעיר יחסית בעל שיער זקן מדובלל במקצת ומקטורן שחור ניפנף בהתלהבות יתרה מעל ראשי תרנגול כפרות ומילמל באידיש רצף של מילים שבסופם הבנתי רק את המילה:אומן-אמן.
מחרתיים יום הדין חל כאן וכמעט ולא ניתן לרכוש עופות לסעודה המפסקת,האיטליזים לא עמדו בדרישה המרבה ומשאיות רבות פרקו את תכולתן השכם בבקר ללא הפסק.
פושט יד צד את עיניי וזיכיתי אותו במספר מעות,אברך שהבחין בי מרחוק החווה כלפיי והזמין אותי לברכת לחיים מאולתרת של כוס וודקה הגונה,המנה הזו הייתה בדיוק ברגע המתאים עבורי.
יישרתי מעט את עניבתי המתנופפת והעברתי את אצבעותיי בליטוף רך על זקנקני ,חלקו שחור משחור ובסנטר ישנן כבר מספר לא מבוטל של שערות שיבה לבנות,אני מניח שלעין מקומית נראיתי כמו בעל משפחה יהודי שטורח בערב יום הדין על קיום כל המצוות.
בכל מקרה הרי אתם לא באמת חושבים שאני חוזר בתשובה או כל הבולשיט הזה של מחפשי הדרך בני זמננו.
נכון אמנם שבשבת האחרונה ב"טיש" של הרבי בסעודה השלישית נהניתי מסלטי הכרוב ומהחלה שנבצעה על ידי כוד הרב בכבודו ובעצמו,אפילו מנת הדג מלוח הזכירה לי טעם אהוב אחר(מפאת קדושת המקום אקווה שירדתם לסוף דעתי)
יש לי פה עניין עם גברת בלומה אחת בתו של המוהל השכונתי.
בלומה הזו אוהבת להתגנדר במיוחד,בזמנו היא הייתה אחת הצרכניות האופנה המשפיעות ביותר על הזרם החסידי ברחובות בני ברק שלנו.
אחיה נפתלי שם את ידו על מקור כסף מפוקפק ביותר ואסף את מטלטליו את אביו ואחותו וירדו להתפלל בארץ ניכר.
האמת שבפעם הראשונה שראיתי את בלומה צועדת בגאון בקינגסטון לא יכולתי שלא להתפעם מהילוכה האצילי ומהחושניות שבה היא מתנועעת,אני מוכן להישבע בהן צדק שבלומה הזו אוהבת מאוד מאוד את ערב שבת.
אני מדמיין במוחי הקודח את ישבנה הצחור נע מעלה ומטה על איברו הזקור של בעלה הגינג'י ירחמיאל,למעשה לא הייתי מתנגד לדפוק אותה בעצמי.
אתם יודעים מה במחשבה שנייה לא יאה יומיים לפני תפילת "כל נדרי" לשתף את קוראיי במחשבות זימה מעין אלו.
בכל מקרה שיהיה לכם צום קל וחתימה טובה.
את המשך הסיפור נראה לי שאנצור בליבי