"פרוצה מסריחה! תחזירי לרוסיה יא זונה!", הם צעקו לעברה מן המכונית בעודם חולפים על פניה במהירות בצומת.
"תחזרו אתם בחזרה לתימן או לעיראק או מאיפה שלא באתם!", היא צעקה לעבר המכונית החולפת, אך מגפי העור המוגזמים שלה נקשו בעוצמה במדרכה ובלעו את מילותיה בקלות.
"שמעת את החוצפנים האלו?" אמרה לחברתה שעמדה לידה בצומת.
"מה את מתייחסת בכלל, הדתיים האלו מקללים ומקללים אבל בסוף הם הלקוחות הכי טובים שלנו. הנה רק אתמול היו לי שלושה דתיים ואפילו רב אחד", אמרה חברתה בעודה משנה את פוזיציית העמידה שלה בפעם העשירית לאותו ערב.
"אתמול היה לך רב?", שאלה לנה העובדת הרוסייה.
"כן, נו את לא זוכרת זה עם הזקן הארוך והכובע הלבן הענק על הראש", ענתה חברתה יסמין העובדת רק כדי לשלם שכר לימוד למכללה יוקרתית.
"זה היה ערבי, לא רב", קבעה לנה נחרצות, "לא שמת לב שהוא דיבר בערבית".
"מאיפה אני יודעת ערבית, חשבתי שהוא מתפלל בשפה תנ"כית או משהו. בכל מקרה לי לא משנה הדת, זה יכול להיות מוחמד, ישו או משה, כל עוד הצ'ק תקף גם אני בתוקף".
"העיקר כשהם צריכים אותנו הם יודעים טוב מאוד איפה לחפש", המשיכה לנה במתקפתה כנגד המגדפים מהמכונית, "לפני החתונה, כשהאישה בהריון, או סתם ביום ראשון, ואז לא מפריע להם שאני מרוסיה, אז יהודייה זה יהודייה, אז הכול כשר".
"לנה, נשמה, תירגעי", יסמין ניסתה להרגיעה את חברתה לעבודה ,"מה את לוקחת ללב, חוץ מזה אם את רוצה לדעת את עוסקת במקצוע הכי עתיק בהיסטוריה. עוד בתנ"ך היו זונות בכול מקום, ובכמעט בכול פרק בתורה מסופר על איזה זונה שהלקוח שלה היה מישהו חשוב. את מבינה, אפילו הקדושים הכי גדולים בתנ"ך, האבות שלנו, אלו שצריך לקחת דוגמא מהם, ביקשו את השירות שלנו. יש לנו מקצוע מלא בקדושה".
"מה גם בתנ"ך היו זונות ממש כמונו?", שאלה לנה בהפתעה.
"בטח, אפילו השם של המקצוע בא מהתנ"ך, את מבינה, זונה זה מהתנ"ך ורואה חשבון או מהנדס אלו מילים שאיזה משהו החליט להמציא, סתם מישהו. זונה זה מהתנ"ך, זונה זה מאלוהים", ענתה יסמין בקול סמכותי.
"ומה המשמעות שלה?", המשיכה לנה להתעניין.
"אני לא חוקרת השפה העברית או משהו כזה",הצטנעה יסמין, "אבל אני יודעת שפעם טענו שזונה מוכרת מוצרים בדוכן, כמו במכולת או בסופר, אבל בסוף הבינו שבעצם הזונה מוכרת רק את עצמה, כאילו את הגוף שלה, בדיוק כמונו".
"בטח גילו שגם בתקופת התנ"ך גרוזינים עבדו במכולת". אמרה לנה, והצחיקה בעיקר את עצמה.
"בכול מקרה", המשיכה יסמין לאחר שפרץ הצחוק של חברתה לעבודה הסתיים בגיחוך צולע,"מה שאני אומרת לך הוא שאל תתייחסי לכול מה שאומרים לך על המקצוע הזה. יש פתגם מאוד ידוע שאומר כל עבודה מכבדת את בעליה, וזה כולל את העבודה שלנו, את יודעת מה במיוחד העבודה שלנו. אין לנו במה להתבייש".
"אבל אם כתבו על זונות בתורה כנראה שזה היה מקצוע חשוב אז, למה היום זונה זו קללה שכולם משתמשים בה ברחוב", שאלה לנה בילדותיות.
"תראי, האמת שאני לא יודעת לאן נעלם הכבוד של הזונות, אבל פעם באמת היה כבוד להיות זונה, ולא כול אחת הייתה מתקבלת. זה לא כמו היום שכול מי שלובשת מגפיים, בגדי עור ועומדת בפוזה מגרה בצומת היא ישר מקבלת את התואר זונה. פעם היו צריכים לעבוד קשה מאוד בשביל זה"
"מה קורסים וכאלה? כמו באוניברסיטה?", התענינה לנה ברצינות.
"כן משהו כזה. אני אתן לך דוגמא יש סיפור מאוד מפורסם על תמר אשת יהודה. כעיקרון לתמר היו שתי בעלים שנהרגו ע"י אלוהים".
"למה? מה הם עשו לו?", קטעה אותה לנה בפתאומיות.
"כנראה נסעו בשבת או משהו כזה", השיבה יסמין בתחכום לא מכוון,"בכל מקרה תמר התחזתה לזונה כדי לשכב עם יהודה, שהיה אבא של הבעלים שלה והבן של יעקוב אבינו. ויהודה שכב איתה בלי לדעת שזאת תמר, כי הוא חשב שהוא עושה את זה עם סתם זונה רגילה כמו בכול יום רגיל. כתוצאה מכך נולד להם בן, וכשיהודה הבין מי זאת הזונה ושנולד לה בן, הם התחתנו. ומהבן הזה רוב הדתיים מאמינים שבאו רוב בני ישראל, אפילו דויד המלך".
"ואווו, דויד המלך נולד בזכות זונה?", שאלה לנה בהתלהבות.
"בדיוק, אז בפעם הבאה שיגידו לך משהו על המקצוע שלנו, תספרי להם את הסיפור הזה. ואז נראה מה תהיה התשובה שלהם, את תשאירי אותם הם הפה פתוח".
"כן, ואז הם ירגישו כמו שאני מרגיש רוב הזמן בעבודה", אמרה לנה ברצינות, אך זכתה לגל צחוק מחברתה לצומת.
"תגידי, מאיפה את יודעת את כול זה?", שאלה לנה, לאחר שצחוקה של יסמין פסק.
"אמרתי לך, הדתיים האלו אולי מקללים אבל הם לקוחות מאוד נאמנים. יש איזה אחד שתמיד מספר לי סיפורים על זונות מהתנ"ך לפני שאנחנו מתחילים העניינים. ככה הוא מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמו ועם מה שהוא עושה כשהוא לא לומד תורה. כאילו אם בתנ"ך רשום שזה בסדר אז הוא לא רק נהנה אלא גם עושה מצווה".
"איזה כיף לך, אני נתקעת תמיד עם אנשים שמדברים איתי על הבורסה, ועל המניות שהם יורדות ועולות ויורדות, עד שאני יורדת וסותמת להם את הפה".
לפתע הופיעה מכונית לידם ונעצרה ממש ליד יסמין. החלון נפתח ומתוכו הציץ ראש קטנטן עם כובע לבן ענק.
"זה הרב שלי", אמרה יסמין לחברתה, "הוא חזר"
"מאמי, אמרתי לך כבר הוא ערבי", ענתה לנה.
"טוב, אז אולי נשמע על איזו זונה מהקוראן".
