קן של שלושה צפעים

הנערה פערה את פיה בשאון, היא אמרה

הנשק הוא בידיך, לעזבני-רצח

והנה העיר המולה שנים רבות

שחורים, כרותים, פיסחים, ספינות

במזח של אסון קרב

ראיתי את הנולד

הנערה פערה את פיה, והקן נגלה

שלושת הצפעים

האחד סיכלות

השני קנאה

השלישי, לא ידענו, לפני שבלעה

סיכלות ואווילות,  קנאה וצרות עין

שינאה ונהמה!  כל אלה יודעים את המועקה

ואילו זו שפערה את פיה ומבול הצפעים נפער בה

מעולם לא ידעה היא את עצמה

כך, יקירי

כך, יקירתי

כך, אסוננו עד עתה, וגם מכאן והלאה

כך, איננו מוצאים בנו את הבחילה,

להרתע, להיקבר, להימלט מתוך צווחה 

מנפשנו רווית זיבה ורוויה.