שירים

סיבוב בחורף

 

רואה איך קרניי השמש

פוסחות עליי שוב

בגיחתן הנדירה.

רטוב עד לשד עצמותיי

מתהלך בבוץ האהבה,

ריק מנכסיי,

מעצמי.

 

עוד סיבוב בלי צבע

בניחוח סתמי

משפיל עיניים,

שעה כקודמתה

כשניצוצות נעלמים בים

ובשביל הבדידות

סימן ניסתר.

 

הניחו לי לשבת

ליד העץ,

עליו העשירו מראהו,

שורשיו חוסנו,

העץ השחון הזה-

כליבי

בלעדייך.
 
 

©

 
 
 
 

תגובות