שירים

לכבוד השמש

שדה קמה בטרם רד החמה,
שטוף באורו הנס בשקיעה.
השיבולים מזדקפות ולוקחות נשימה,
יודעות הן לבטח כי הגיעה השעה.
 
השמש מתאדמת, חפרה ובושה,
והשמיים מתכהים באנחה אחרונה,
בוכה החמה: "כה ארצה להיות שם",
אך מי יאזין לשוועת חנונה?
 
הלילה יירד היורה במלוא החשק,
והשדה יישטף בהדרת גאונו,
יתפללו למשיב הרוח ומוריד הגשם,
והגבעול יענה "אמן" אל קונו.
 
אך מי יבכה על יום אחרון
של חמה ענייה עתיקת יומין?
והרי כל יוגב יימלא גיל ורון,
ויישא תפילת תודה למוריד הגשמים.
 
ועל כן באתי אני לשדה הקמה,
ועל כן הגעתי אני עד הלום,
לברך בפעם האחרונה את החמה:
צאתך לשלום ושובך בשלום!

תגובות