חזרה ליצירות
שירים

עינת ישראלי | (07/11/2008 16:38) | 61 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
רציתי לברוח
אך גיליתי שלא נותר לי לאן
נשארתי באותו מקום
מתעמתת עם הכל
עם מה שסגרתי מזמן, עטפתי כאילו לא היה קיים ולא רציתי לפתוח...
הכל מציף אותי פתאום
והזמן, מרגישה כאילו היה שקרן
מתעתע בי
כאילו כלום לא השתנה
כאילו אני עדיין אותה הילדה
מאבקים בנשמה
אבל הכל השתנה
שום דבר אינו כמות שהיה
רוצה להביט קדימה בתקווה
בשמחה
אוהבת את עצמי
אוהבת את העולם הזה, את החיים
ילד יקר שלי, מרוב שכאב
סגרתי את הדלת בטריקה
הכל היה גדול עליי
השנים חולפות, השעון מתקתק
השתניתי קצת, אולי התבגרתי
כבר לא על הקצה
יותר שקולה, יותר מתונה
השיגעון עדיין קיים בתוכי
ולמדתי לאהוב גם אותו
את הידיעה שיש בתוכי כל כך הרבה צבעים
כמו ציפור פצועה
שמתחילה להחלים ממכאובה
ורוצה רק לעוף ולעוף
קדימה
אז פותחת את עצמי, את לבי
וממשיכה לשחות בתוך מים מתוקים
אוחזת אותך בחוזקה
ומרפה
ויודעת שמתוך כל הכאב הזה
בסוף ייצא משהו טוב
משהו גדול
תודה שבראת בתוכי נשמה
כך כך טובה וזכה
ועכשיו הגיע תורי
כל כך רציתי בטובתך שלך
עד ששכחתי את עצמי
נשמתי, גרמת לי להיזכר
גם לי מגיע!
 

תגובות

חזרה ליצירות