יצירות אחרונות
כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -28/04/2024 02:53
מגדל מילים (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -27/04/2024 20:56
זְרִיחָה חֲדָשָׁה (0 תגובות)
אביה /שירים -27/04/2024 18:08
שאני אפחד? (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -27/04/2024 13:43
הראיון (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -27/04/2024 11:09
ימי התכלת העזים (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -27/04/2024 03:49
חיפשתי מילה (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -26/04/2024 23:37
שירים
שתיקהשתיקה / משה רפאל אזובי בסוף היום הארוך בתחנה לה הוא מחכה על ספסל ישוב עם עוד אנשים הרבה רובם מריחים ריחות של שוק עבודה של יום ארוך לעתים עצבניים נאנחים מקללים בלי רוך לשמאל מבטו מדי פעם מופנה אם יגיע העוד ישתהה זה לשמאלה זע בחוסר נוחות וזה מימינו עליו משתאה לבסוף הוא מגיע והיא חבוטה וסתורה ממנו יורדת עם סלים בשתי ידיים עייפה וקצת מתנדנדת שלום הם אומרים בניד ראש קטן כמובן מאליו הוא נוטל את סליה היא זוקפת קומה קצת עכשיו צועדים אל דירת חלומותיהם בשיכון אפור נשארו מעטים ותיקים, חדשים למכביר וגם קור עייפים מהדרך החיים המכשולים את צעדי השיבה אלי קומה גימל מעלים כואבים את המשקל של בדידות וילדים עוזבים כואבים המשא של החיים הילדים מרחוק אוהבים בשתיקה נכנסים אלי דירת חלומותיהם הישנה פעם שלטו כאן הרעש ההמולה פעם זו הייתה קטנטנה השתיקה מדגישה את גרירת הרגליים מדחיקה מעצימה הבדלים של יום ויומיים מתיישבים לבסוף על ספת העור המתפוררת אוחזים בכוס תה בוהים בתוכנית של דברת זו את האוויר ממלאה בדיבור וצחוק זה הצחוק היחיד שנכנס אלי בית כחוק כל הזכויות שמורות © למשה ר. אזובי תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |