והיא יושבה מכונסת בסרעפיה

והיא יושבה מכונסת בסרעפיה

פגשתי אותה בבית אהבתי

מחשבותיה נודדות כציפוריי החורף

כבר סומנה בתוך נפשי

לזו הילדה לעולם לא אפנה עורף

היא הסיבה לאהבתי את בניי ישראל

היא הכוח הנחוש שלא יתיר לי להתבלבל

זכה וטרייה יושבת נכוחה

מחשבתה שנונה ומהירה

עבורי היא אדם שואל

שאת נפשי תזכך וברוך תברך

לי גרמה להתפעל ( "למרות היותההפועל")                                           

מדמותה כששבתה נפשי כמלאך

תכשיט שכמוה נדיר למדיי

את רוחי שבתה בחשאי

ענוגה וכולה תזזית

אותי השיבה לחזית

אלול

כל הזכויות שמורות