שיר אהבה בארץ זרה

בטברנה אפופת עשן באתונה שביוון,

ישבנו שני אנשים עם עיניים בורקות

ושתינו כמה כוסות יין משובחות.

בידיים שלובות ולבבות הולמים

מקשיבים למוזיקה ואליה מצטרפים.

מוזיקת הבוזוקי מתנגנת באוזניים

והלב מתרונן שבעתיים.

ואז שיר אהבה הוא שר באוזני

אהובי, חברי האיש של חיי

לצלילי הזמר היווני התנגנו המילים

כמו פנינים זוהרות בים של תווים,

לחיי הידידות המופלאה שלנו,

לחיי האהבה שעוטפת אותנו,

לחיי ענייך הצוחקות אהובתי הקטנה,

הזוהר של פנייך ממלא אותי בתקווה,

הלוחמת הגדולה שלי היפה והאמיצה,

שאינה מוותרת אפילו לשנייה.

אחריך אלך ועליך אשמור

בסתיו, באביב ובימות הקור.

אותך אחבק לתוך ליבי

ואתן לך את כל הכוח שנמצא בקרבי.

תודה לך אהוב יקר

עניתי בקול אפוף עשן,

תודה על חרוזי האהבה שחרזת לי בעיר זרה

שנכנסו לי עמוק לתוך הנשמה.

לא אבקש יותר מדי

רק להיות איתך אתמול, היום וגם מחר.

ולמחרת פרצו המהומות ואנחנו כבר היינו עם המזוודות

בדרך לארצנו שנראתה כל כך שלווה תמימה ויפה.