ציפור הלילה התעופפה לחלוני מבלי משים , כנפיה נעו חרש חרש עד כי נדמה היה שמצוי אני בתוך חלום בלהות ועונג בלתי מובן כאחד. חשתי כי אני במצב של נים לא נים. התעשתתי וחזרתי אל אירועי הערב במחשבותי, עושה חשבון באם אני יכול ללכת לישון על אף אי השקט שאחזני.
הילדים ישנים כבר את שנת הלילה ורגיעה יש בחדריהם, כמו הילדים הצעצועים נרדמו, תפסו את מקומם עלי אדמות, אלו במיטות ואלו בארונות ובארגזים. ריח הסבון והשמפו עדיין נישא באוויר והפיץ ריח נעים שמשרה גם אווירה טובה בבית. אספתי את המגבות ותליתי אותן על מתלה מייבש כביסה. בדרכי החוצה מחדר הילדים שמעתי מעין "קראק", "לעזאזל" סיננתי לעצמי, "הלך איזה חלק". גרפתי את שברי החלק הצידה על מנת שלא יחדור לרגל יחפה, שעושה דרכה לשירותים בלילה.
עברתי לסלון בוהה במכשיר הטלביזיה הכבוי, נופל אל הספה ומגשש באפילת החדר אחר השלט שהיה תחוב בין כרית למשענת. לחצתי.
התמונות החלו לרוץ חדשות, פרסומות, חדשות, מזג אוויר, שוב פרסומות ולא נתפס בראשי דבר. החלתי מעביר ערוצים בין סרטים שבהם צפיתי לתוכניות פריים טיים אירוח של סלב'ס ואנשי תקשורת. לאחר כשעה כיביתי וניסיתי לחפש עצמי בין הקירות לא מודע מה עובר עלי לפתע. כמו זומבי.
לא מצאתי לנפשי מנוח בשוטטות בבית, עברתי בין החדרים נוגע ומזיז חפצים כמו הייתי צריך מגעם להירגע, היתה זו האנרגיה בהם שקיוויתי שתביא לרגיעה. לאחר זמן ושימת לב שאני בחדר הילדים כבר פעם שלישית התחלתי לחשוש לכפייתיות שיש בהתנהגותי. הפסקתי ובחנתי שוב את רגשותיי ותחושותיי. נראה היה כי הקירות הפסיקו לסגור עלי כמקודם. השעה היתה כבר מאוחרת, הלכתי ופניתי לחדר השינה. המיטה הריקה הבעיתה אותי. אני שונא להיכנס למיטה ריקה לבד.
הדלקתי את האור. הסדין היה סתור וישרתי אותו משהו ומתחתי שוליו מתחת למזרן, סידרתי את השמיכה בתוככי ציפתה כך שהקצוות של זו חסו תחת קצותיה של זו. חבטתי בכרית לנפחה ולשוות לה את מראיה המהודר וכן את האחרת, הדקה יותר, זו שנכנסת בין ראשי לכתפי.
לבסוף, מותש ועיף, קרסתי אל תוך הסדין מתכרבל ותופס זווית אלכסון. לילות הלבד.
התחלתי לבדוק את אי השקט שתוקף אותי בימים האחרונים. בתוך כך עובר אחד לאחד גם על אירועי היום. מתגעגע, זאת אני יודע. כך, עם המחשבה על געגוע הרגשתי כי עפעפיי נעצמים לאיטם. התכסיתי בשמיכת הצמר הדקה ששומרת עבורי על מזג האוויר בתוך המיטה, לא חם מדי ולא קר. ואני, נמוג באיטיות לתוך המזרן שאוסף אותי אליו מדי לילה, תומך בי, מהווה משען נוח לגבי ולצדדי. נרדמתי. חשתי את נשימותיי הקצובות ואת נחירתי העדינה. אני סופר אותן בהיסח הדעת כבר איני זוכר את מספרן, כשלפתע אני רואה ציפור חגה מסביב לחצרי. תוך כדי מעופה שמעתי את אוושת כנפיה ובכל פעם שפונה היא אלי אני רואה אותה אוחזת בבואת פניה של יקירתי. תמה הייתי על מעשיה של ציפור זו שכיניתיה ציפור הלילה ששבה אלי פעם נוספת, משום שאיני זוכר כי אי פעם ראיתיה ביום. בכל פעם שעלתה בבואתה של יקירתי חשתי אושר בלתי מובן. לאחר מספר סיבובים אולי מחצית הלילה, כשאני עומד מהופנט ושבוי במחוגה,התקרבה לחלון וכך גדלה דמותה, פניה ומקורה עד כי נעלמה דמותה של יקירתי ורק מקורה הענק של ציפור הלילה שבמרכזו ענבל גדול, ניבט אלי תוך שהוא עדיין מתקרב. לפתע הרגשתי הבל חם מסביב לראשי עוטף אותי , את כל כולי, ואני נמצא בתוך חשכה. ניסיתי לשלוח ידי אל מתג החשמל, אך מאומה. רק הרגשת כי אני נוגע במעין כרית לחה חמימה שתוקפת את ידי. קפצתי בגועל. "היכן אני, מה קורה כאן" תהיתי ביני לביני. לפתע הרגשתי כי אצבעי נוגעת בשרשרת. נאחזתי בה מיד ומשכתי בכל כוחי.
הצלצול שנשמע מעם הענבל שמעלי החריש את אזני. ענבל מצלצל ? משונה , אך הסכמתי אולי פטנט חדש. עדיין תדהמה. אני מבקש לצאת מסבך מחשבות, אי ודאות או חלום ואו חלום בהקיץ, שבהן נמצאת הכרתי או שמא תרדמתי ? מבולבל איני מצליח לזהות. הפעמון מצלצל ומצלצל "דינג דונג, דינג דונג , דינג דונג " אולי מישהו ישמע ויוציא אותי מכאן. אני מאמץ את זרועותיי ומושך מכופף בירכי, תופס תנופה, ומושך ו-"דינג דונג, דינג דונג , דינג דונג ". הענבל החל מטפטף על פני טיפות חמימות ומוזרות. אני מושך , הפעמון מרטיב ומצלצל אלא, שלפתע השתנו קולותיו וצליליו ונשמע זה כמו "אבא, אבא, אבא, תתעורר". "אוי ואבוי", אני חושב, "גם הילדים בפי ציפור הלילה, היכן הם עתה? היש כאן חדר נסתר?". אני שוב מושך בשרשרת ולפתע אני שומע עיטוש עז מתפוצץ על פני "האאאאאפטצ'י ".
פתע, הבנתי שעיני כנראה עצומות זמן מה. פקחתי אותן. אור השמש הציץ אלי בזווית העין מן החלון, ועל פני היה שרוע בני הצעיר, שעתו להוציא שיניים נוספות והוא מזיל ריר אל פני.
המוצץ והשרשרת היו אחוזים בחזקה בידי. "מדוע שמעתי דינג דונג ?" שאלתי את עצמי כשאני מחבקו אלי, תוקע את שפתי בינות כפליו שבצוואר, ומנשק עד כלות חושים. "אהוב שלי יקר, מרחת אותי בממרח של אהבה, איזה כיף לי" ." מחר אמא תבוא וגם אותה תמרח" אמרתי והתגלגלתי מעליו מדגדג אותו בכל גופו בצהלות שמחה.
