זה אביב

           זה אביב

השמים כחולים, ושט לו הענן,

מלאו שדות פרחים צומח הדגן,

העצים הערומים מתכסים מלבלבים,

ובשדרה מחובקים מטיילים האוהבים.

זה אביב.

פרפרים  לאלפים צוף פרחים לוגמים,

ברווזונים פלומי נוצות שטים באגמים,

מתארכות שעות היום,הלילה מתקצר ,

מלא יופי העולם ,את נשמתי עוצר.

זה אביב.

העגורים החסידות וכל יתר ציפורי הנוד,

מחוללות בלהקות במוחן נמצא הקוד,

ארצות החום נוטשות לאזורים קרים,

יופיין הלב מרחיב בשדות ובערים,

זה אביב.

בחצרות נשמעת יללת זכרי החתולים ,

ובבתים שחוק\בכי- קולם של עוללים.

גם הנשמה פורחת הלב שמח וצוהל,

ובחג הפסח הילד קושיות שואל.

זה אביב.

                                                      י.ר