חרות

. החרות האהובה שלבשה מסכה

ניגנה בכנור צורה חדשה

קול שמזמן גרם לכולנו לבכות

אולי יום אחד עוד נתחיל לראות.

מדרכה צפופה משקפיים חדשות.

החרות שפרצה ללא הפוגה

בקשה לה קצת כוח משום דבר

אולי קצת משום דבר

רצתה להיות בעל יוזמה

סוג של עוצמה שהופך לפקודות

והרעש שהתגלגל לכמה סודות.

החרות שהתפוצצה בשתיים ושלושים

לבשה חולצה וקנחה בפנים

אחדים עוד נכנסו

רבים לא יצאו

מכאן והלאה כולם עוד רצו

והשלכת ברת המזל כבר היתה בצד השני.

מה שבטוח שכבר לא משחקים.

החרות שעטפה אותי ואותך

במרחק נגיעה מהחוף המובטח

כמו רבים שלמדו לאלף או להיות מאולפים

לצאת לעולם ולחזור לבתים

או בוכיים ושוב מאולפים

אם אי אפשר להבין אז לפחות

להשאר מובנים אן מאובנים

אבל עם קצת רווחים.

החרות שבקשה להמציא לה שפה

ותת מודע בצבעי הקטיפה

לא בחרה את המוכן

או יותר נכון לא היתה מוכנה

מן העור הלכוד היא ברחה מעצמה

מהעצמות השבורות עיניים קשרה

וכך הרך התינוק שהתחיל ללכת

נולד איתה בתקווה לתקווה

או בעצם להיות האחת והיחידה

או ההם או האחד והיחיד

העיקר תמיד להיות מוכנה.

אולי זה טוב אולי זה רע

מי יכתוב את הבשורה

החרות שבקשה להשתחרר מן הראש

ולוותר לכמה רגעים או לזמן מה

לא גלתה לי דבר

והיתה מאוד רעבה

או פחות מדי מהתשומת לב שלא היתה ראויה

גם שיש רגליים וידיים

לא כדאי לספר בדיחה.

החרות שבקשה רק להיות היא עצמה

או אני או את והן וכולם

לא צפתה לכולם וגם סבלה מחרדה

וכדור הארץ בקש והיא סרבה.

אז התחלנו ללכת ולמדנו לדבר

וגם קבלנו ממנה מספר פרצופים

החרות שהיתה כל כך אהובה

לקחה עכשיו חופשת מחלה.

החרות שלמדה לצייר את השמש

ולנפץ את כל המקדשים

השאירה זכוכית בפי היונה

כי אחרי כל תשובה יש שאלה

או נכון ולא נכון

זאת בטח לא מסקנה

והתמונות שחזרו לחייך

והפיסקה ששנתה את שמה.

החרות שבקשה את הנצח

כבר עוד מעט זקנה

אז בואו נעזור לה לעבור

את מעבר החצייה

או את ההר

או את הכביש

גםם היא רוצה להתחיל מהתחלה