יצירות אחרונות
חורג מהנורמה? (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -09/05/2024 21:44
שיר השבוע - יָמִים נִכְנָעִים (0 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -09/05/2024 21:43
היו היה מלך.. (2 תגובות)
אילה בכור /שירים -09/05/2024 21:36
נוֹסְטַלְגְּיָה (0 תגובות)
אלון אשתר /שירים -09/05/2024 21:09
שׁוֹשֶׁלֶת כָּלְשֶׁהִי ... (2 תגובות)
רבקה ירון /שירים -09/05/2024 19:28
לא לשכוח (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -09/05/2024 08:37
בְּחֲנוּת סְפָרִים קְטַנָּה🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -09/05/2024 04:01
סיפור ברכבת (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -08/05/2024 22:03
סיפורים
רסיסי אושר- סיפורים בהזמנה אישית - אנונימיהנשימות המהירות שלהם והאנחות של שניהם היוו מעין תזמורת למעשה ההתעלסות שלהם, הם נעו בהרמוניה מופלאה, גוף בתוך גוף... לרגעים לאט יותר כמו בריקוד הטנגו , ואז הוא הגביר את המהירות והקצב כמו וואלס אוסטרי.. שני מקצבים אותם אהבה גם לרקוד. גופו ושפתיו הזרימו את הדם בגופה לכל נים ונים . אפילו כאלה אשר לא ידעה על קיומם מעולם. כל אגנה תפח לו, יחד עם נשמתה ההומה. כל גופה אמר שירה. לא ידעה עונג כה רב זה עידן ועידנים . קצרי נשימה ולאים מתשוקה נחו זו בזרועות זה כשאורו הדל של הנר וריחות הבושם מתמזגים להם בחלל החדר החשוך. שקעה את ראשה לתוך צווארו , נושמת את האוויר הקסום, מקשיבה להמיית לבו הנרגעת לאיטה. * * * כשבשיחת טלפון אקראית גילו כי הם אמורים להכיר אחד את השנייה מאז ימי הילדות, כחמישים שנה בערך, הזמינה אותו לארוחת ערב מפנקת בביתה. ילדותם ושנות הבגרות עברו עליהם בשכנות אחת ליד השני . אז לא החליפו מילה ואפילו מבט . ואכן אחרי זמן כה רב לא זיהו ממש אחד את השנייה. הערב חלף עבר לו בנעימים בהעלאת זיכרונות , וחזרה לימי הזוהר והטוהר. ועדיין נותר בם טעם של עוד. החל לחזר אחריה לאט ובבטחה, תוהה האם הותיר בנפשה את חותמו. כל אחד מהם עבר כברת חיים ארוכה ונישואים שהסתיימו בגירושין. נותר בם חלל ריק שלא מולא, אך לכל אחד מהם נותרה שריטה רגשית שפצעה את לוחות הלב, מקימה מערך הגנה מפני פגיעה רגשית נוספת. * * * כשגופה עוטה אך כתונת משי קצרה וצבעונית עם כתפיות ספגטי ומעט בושם קליל, {אותו שפכה גם לפנכת הנר וכן על הסדין והכריות,} הציתה את הלהבה בנר הריחני בחדר השינה. הוסיפה אחד גם בכניסה של הדירה, מחכה לבואו בכמיהה. כשזמזם בזמזם הכניסה הורתה לו להיכנס וללכת ימינה לכוון האור. התפשט ללא אומר , רוכן לעברה , וכששלח שפתיו , שנגעו בחזה הלוהט, חשה כי כל גופה נמס בזרועותיו. עזב בבוקר, מותיר אותה לחה מנשיקותיו, מהרהרת בחוויה העזה שעברה ביניהם. כבר מתגעגעת שוב למגעו הנפלא ! כשצלצל בהמשך הבוקר ללחוש לה מילות אהבה, חשה כי אכן רסיסי אושר החלו ניתזים לעברה. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |