יַלְדוּת

הַיֶלֶד נוֹהֵג בָּמֶרְכָּבָה.

פניו מְפֻויָּחוֹת מְעַט.

מִזֶּה יָמִים שֶׁלֹּא רָאוּ מַיִם.

וּמֶרְכֵּבת הַאֵשׁ לּוֹהֶטֶת

צוֹבַעַת אֶת הָרַּקִיעַ

בְּצִבְעֵי חֲאקִי עֲמוּמִים.

וְהֵם שְׁנֵיהֶם נִשְׁזַרִים בְּאַחַת

אֶל תּוֹךְ מַסֶּכֶת דָּם

עֲמוּסָה.

צִינָת חוֹרֶף מְלַטֶּפֶת

את הָגּוּף הָמְּיוּזע.

לֹא מַרְפָּה.

יוֹנָה צְחוֹרָה פּוֹרֶסֶת כְּנַפָיִים

מֵעֵבֶר לִטְוָוח הַשְׁחִיטָה.

נִקְּמִי נִקְּמַתֵּנוּ, אֲהוּבָה

הָשִׁיבִי מִלְחָמָה