בכל נים מנימי

לא שערתי לעצמי..

איך, גם כשהקרקע רעועה

אפשר להרגיש כל כך נפלא..

ואולי, היא כלל לא מתערטלת

וכבר אין משמעות לשקר והזיה

הכל ברור כשמש תחת האדמה..

האושר נראה קצת חריג עליי

הכאב מכסה אותי טוב

האושר הוא פתלתל..

לא ידעתי שאפשר לאהוב

כל כך הרבה אנשים

בבת אחת..

היה לי חלום שבו אני..

שרה למרחקים ותוקעת פגיונות

הישר אל תוך לבבות האנשים,

מסחררת בצלילים ובזעקות

רמות דוקרות ומרקיעות שחקים,

דוחפת כאב אל הורידים

של המאזינים קלי-החיים

מורידה קצת מן המעמסה על הטיפשים

שלא ראו אותי מכווצת איברים

ולא נלחמו עליי

שנתנו לי ליפול בעיניים פעורות..

היה לי חלום אבל עכשיו הוא אבקה

עכשיו אני פשוט רוצה

להרגיש

ולאהוב

כפרח קיר שמשקט תפאורה גדולה

זאת המטרה ולכך נועדתי

להיות חלק מתפאורה גדולה

גל בים כחול

סיב בתוך מכחול

another brick in the wall

זה מי שאני

בכל נים מנימי..